איך משנים את הדיבור הזה של הבת שלי? בת שנתיים ו4 אני נגיד מבקשת ממנה ביס מהחטיף או שתביא לי קצת ממשהו היא אומרת לי בתקיפה . לא!. זה שלי! או אני לא מביאה לך! גם לאחיינים שלי אותו דבר היא אומרת. אני רוצה ללמד אותה להיות נדבנית ולדעת לחלק לכולם וזה לא ממש עובד. זה התחיל לא ממזמן הדיבור הזה כי לפני זה היא לא הייתה ככה

מאוד תואם גיל להסביר בצורה נעימה שלחלוק עם אחרים זה כיף כי אז כולם נהנים יחד. להחמיא לה בכל פעם שחולקת ״וואו כל הכבוד לך, איזו נדיבה, אמא מאוד גאה בך..״ אבל לא להתרגש יותר מדי כי זה באמת תואם גיל ושלב התפתחותי

אפשר גם לעשות הצגה כדי להמחיש לה למשל תאכלי חטיף ובעלך יבוא ויבקש ממך קצת, תתני לו ושהוא יחמיא לך שאת נדיבה וכו.. דוגמא אישית הדרך הכיייי טובה ללמד ילדים

תמר כתבת מהמם בדיוק ככה דוגמא אישית לילד

בדיוק כמו שכל הבנות רשמו כאן אבל זה גם בסדר לא לרצות להתחלק הבן שלי רגיל שמתחלקים איתו ושהוא מבקש מביאים לו ויום אחד ילדה בגן שעשועים לא רצתה להתחלק איתו ואמרתי לה וגם לו זה ממש בסדר שהיא לא רוצה להתחלק היא לא חייבת לקחתי את הבן שלי קצת הצידה הוא המשיך לשחק אמא של הילדה הייתה ממש נבוכה ואמרה לילדה תתחלקי וכו' ואמרתי לה הכל בסדר היא לא חייבת להתחלק לא ללחוץ עליה היא צריכה ללמוד להתחלק ממקום של הבנה ושיתוף זה פשוט להסביר ולדבר זה הכל אבל זה יעבור את תגיעי ליום שאת תגיד לה למה חילקת לכולם ולך אין חחח