אוף אני מתחרפנת כברררר בעלי בחופשת מחלה כחודשיים. אני משתדלת להיות האישה טובה שאפשר מהבוקר אני קמה לקטם בן 4.5 חודש הוא בקושי יישן במהלך היום וזה תמיד להפעיל אותו לדאוג לו לדאוג לבית. ב16:30 הבת 3 מגיעה וזה לדאוג לשניהם בעלי בקושי יכול לעשות משהו אני באמת לא מתלוננת אבל אני עובדת קשה בשביל להחזיק את הבית. ואני לא מרגישה טיפת הערכה כלוםםםם רק הערות ופגיעות בלי סוף...😔 מבינה שהוא מתוסכל אבל למה להוציא עליי נגיד עכשיו הילדה בת ה3 עזרה לי להוציא כלים במדיח המתוקה באמת זהירה זכוכית הכל לא שוברת חשוב לי שהיא תתנסה בדברים כל עוד אין סכנה עבורה לתת לה ביטחון. ושהיא פתחה תמגרה בטעות ייצא החלק שמחובר המסתובב הזה... חטפתי כאלה צעקות שלמה אני לא אומרת לה לא ונמאס לו כבר וכו... עבר בי המחשבה להתגרש כבר אבל מנסה להבין תכאב הרפואי שלו... למרות שהוא באמת כבר הגזים... מתחיל להימאס לי🥺

היי אהובה בטוחה שלא קל יש לו צפי לחזרה לעבודה?

למה הוא בחופשת מחלה? בסדר שהוא לא עובד אבל הוא לא יכול לעזור בבית?

הוא לא יכול .. הוא עם נקז מחובר לגוף רק שלא יתנהג מגעיל

אין בעיה שלא יעזור.... רק שיתנהג בהערכה בכבוד

מה שלא תדברי איתו עליו לא יפתר. מבינה ללבך, אבל תזכרי שתקשורת במערכת יחסים זה הכל והכי חשוב לדבר על הדברים בלי אגו. להגיד מה את מרגישה לא מה הוא עושה. להגיד מה היית רוצה לשמוע, שלא ירגיש במתקפה גם. אולי ככה תצליחו לפתור

ליבי איתך אנונימית אם זה רק בזמן המחלה אז כמובן שיושבים לדבר..מאמינה שיבין