די נמאס לי קצת ארוך סורי כל יום שבעלי נשאר בבית אנחנו נריב זה הזוי הוא עובד כל השבוע חוץ משבת וכל שבת שנייה בדר"כ אנחנו נוסעים לחמתי השבוע בגלל עצמאות היה לו חופש ורבנו על הבוקר היום לא נסענו ואני מבינה שהוא עייף ונתתי לו לישון עד 11+ שלדעתי זה מצוין ביחס למישהו שמתעורר כל בוקר ב5 עכשיו עשיתי א.בוקר והכל טוב ויפה הושטתי את היד לקחת חתיכת לחם והלחם נפל ובטעות נשפך הכוס לבן שלו (לא הרבה) אבל נשפך קצת על הרגל שלו וקצת על השטיח והוא פשוט דפק לי מבט הרים את הקול ושאל למה לא ביקשת הייתי מביא לך כאילו הוא עצבני אמרתי לו זה קרה בטעות והכל בסדר אני אנגב וזהו והוא התעצבן למה אני מדברת איתו ככה ושזה נראה שאני רוצה לקום ולתת לו סטירה כאילו מה הקשר בכלל יואוווווו זה מחרפן רמת הטמטום שלו אולי אני המגזימה חייבת לראות את דעתכן

סתם ריב מיותר , הרבה משחקי אגו השאלה אם זה קורה לכם הרבה

הרבה אגו באמת..נשמע שאתם צריכים להירגע ורק אז לדבר

מה אגו אני לא אמרתי כלום תמיד אני נכנסת ללחץ מהשטויות האלה פעם ראשונה שאני פשוט נושמת ומנקה בלי יותר מידי דרמה והוא פשוט מחפש אותייייייי

קורה לנו כל הזמן וגם אנשים מהמשפחה שואלים מה עובר עליו הוא ממש נתפס בדברים קטנים כאלה

אין לו לחץ בעבודה הכל בסדר ואני יודעת את זה כי הוא עובד אצל ההורים שלי שתכלס אני מנהלת את העסק אז יודעת כל מה שקורה שם

אבל זה מתחילת הקשר? אם כן אז זה חלק מהאופי שלו ויש מקום לעבוד ולשפר תמיד אבל אם זה פתאום התחיל, כנראה שזה מטענים מהזוגיות/עבודה/ אישי שלו וצריך לדבר על הדברים אם צריך אז גם טיפול זוגי זה לא חיים ככה לחיות תחת עצבים וריבים כל הזמן

לא מתחילת הקשר רק מאז הלידה (לפני שנה וחצי) הוא לא אוהב לשתף אחרים בדברים שלנו ברמה ממש קיצונית מה שקורה ביננו נשאר בינינו ואני לא כזאת כשלי קשה אני אוהבת לדבר בטח שעם אחותי או אמא שלי לפרוק קצת

אני צריכה לחשוב אלף פעם על כל מילה שאני אומרת כי אולי הוא לא יראה את זה בטוב וגם אז אולי הוא יתעצבן לא שאני חלילה מפחדת ממנו פשוט כבר אין לי כוח לריבים מיותרים כאלה שהורסים את כל האווירה

אני רואה זוגות אחרים שיש להם בדיחות פרטיות וצחוקים ולנו אין כי הוא לוקח הכל ללב

הבנתי אז כנראה שהלידה או ההורות יכולים להיות הסיבה להתנהגות שלו משהו שמפריע לו או שלא מסתדר לו אין פיתרון יותר טוב מתקשורת, אם לא תדברו לא תצליחו לפתור תבואי אליו בטוב כשהוא רגוע ותנהלו ( או לפחות את תשתדלי מצידך) לדבר בצורה רגועה, לא לשפוט ולא להאשים.. פשוט תגידי מה מפריע לך ותשאלי אותו איך הוא חושב שאפשר לפתור את זה

את לא תאמיני כמה פעמים ניסיתי את זה כלום לא עובד עשיתי שיחות אלף פעם פעם אחת אפילו ההורים שלו קלטו את זה ודיברו איתו כלום

אולי אתם צריכים יותר זמן זוגי לבד כדי להתחבר מחדש לצאת קצת, להתאוורר, אולי סופש באיזה צימר התנהגויות לא קורות סתם ככה, מאחורי כל דבר יש סיבה

גם את זה ניסיתי סגרתי לנו צימר והכל והוא לא רצה ללכת אז הכל התבטל רציתי היום שנצא לטייל וגם הוא במיטה כאילו בדיכאון

אם דיבורים לא עוזרים וטיפול זוגי לא זורם לכם.. אבל אין פה הרבה מה לעשות בעיניי תגידי לו או שאנחנו עובדים על הזוגיות שלנו ואתה מצידך נותן את ה100 אחוז או שניפרד כידידים אני לא הייתי יכולה לחיות ככה בכל זוגיות טובה יש בעיות ויש תקופות שונות אבל אם אין רצון לעבוד על הזוגיות, עדיף לבד בעיניי

Reut בהתחלה זה היה קורה כל יום ממש כל יום היה ממציא דברים שאני אמרתי למרות שלא אמרתי אותם עד שהגיע למצב שאני מקליטה כל דבר היום תודה לאל זה רק בימים שהוא בבית בבוקר כמו שבת בבית וחג אני הכי מבליגה שיש כי אין לי כוחות יותר אז אני פשוט לא עונה לא מתייחסת עושה כן עם הראש וזהו

נועה אני כמה וכמה פעמים אומרת לו שזהו נמאס לי ואני רוצה להתגרש פעם אחת הוא אמר לי אז הילדה באה איתי צחקתי לו בפנים שממש לא שהילדה צריכה את אמא שלה והוא אמר למה את אבא לא אמרתי לו אתה יכול לבוא מתי שבא לך אני לא אמנע את זה אבל אתה לא יודע אפילו להחליף טיטול הוא לא עושה כלום איתה חוץ מלשחק איזה שעה שחוזר מהעבודה זהו זה המקסימום

הבן זוג שלך אמור להיות המקום הכי בטוח ונוח שיש לך אם זה לא וגם אין רצון מהצד השני לעבוד על זה מה שווה זוגיות כזה? להישאר רק בגלל הילדים והרכוש? ומה עם החיים שלנו שאנחנו חיים רק פעם אחת, עדיף להצטער על זה בגיל 80 תיהיו אחראיים לחיים שלכם, לא חבל?

ככה גם אני חושבת אבל תמיד קופצות לי מחשבות של היי את צעירה את רוצה להיות גרושה עם ילדה בגיל כזה אני לא מכירה משהו אחר חוץ מלהיות איתו או משהו כזה הוא הגבר הראשון שלי המשפחה שלי אמרו שיתמכו בי לא משנה מה אחליט ואני בטוחה בזה לא יודעת אני גם כל הזמן אומרת זהו הנה עכשיו הוא בסדר כנראה תקופה קשה שעברה ואז שוב פעם זה קורה

הנה עכשיו אני מתה לצאת מהבית ולא בא לו עליתי להורים שלי בתקווה שירצה לצאת חזרתי הביתה אמרתי לו שאני רוצה לצאת לסיבוב ככה אולי לבאולינג עם האחים שלי והוא אמר שהוא לא רוצה לצאת יואו כמה אפשר לישון זה משגע

אולי הוא בדכאון

השאלה בדיכאון ממה ?

אולי במשך השבוע תתכננו מראש מה אתם עושים ביום חופשי וככה יהיה לכם לוז מסודר ולא תריבו

הוא לא רוצה לתכנן וקצת קשה לתכנן עם ילדה קטנה

אולי בדיכאון לידה יש דכאון לגברים אחרי לידה תבדקי את זה

שנה וחצי?