שאלה שממש מעניינת אותי מה אתן מעדיפות כאילו את חושבות שיותר טוב ולמה 🥺 שיהיה הפרש גילאים בין הילדים או שלא?

מעדיפה צמודים

יש שיעדיפו צמודים כדי שיגדלו ביחד או כדי לסיים עם זה מהר אני אישית הייתי מעדיפה שיהיה הפרש של שנתיים שלוש. מעדיפה שהילד שמעל יהיה קצת עצמאי ושלא צריך לקום אליהם בלילה,להחליף גם להם טיטולים,לרדוף אחריהם כי אחד התחיל בדיוק לזחול ולעמוד והשני בן שנתיים מבלגן את כל הבית. שיהיה לי נחת יהיה גם להם,כמובן שהכל מלמעלה אבל זו דעתי

תלוי כמה את חושבת שתוכלי לעמוד בזה. זה לא פשוט. אני ידעתי שלא אצליח להיות אמא רגועה עם צמודים. אז לקחתי את הזמן גם אם כל הסביבה לחצה מה עם עוד ילד זה לא ממש עניין אותי. ואני שמחה שעשיתי את מה שהיה נכון לי. אני רואה אמהות שאין להן טיפת סבלנות לילדים ןהן מתוסכלות והילדים שלהן חווים חוסר סבלנות מהן. ומצד שני אני רואה אמהות מאושרות עם ילדים צמודים. לכן מה שאת חושבת שטוב *לך* תעשי ..

אישית, צמודים

הפרשים חד משמעית, זמן לעצמך, זמן לילד, לא צריך שתי עגלות, שני תיקים, הרדמות, החלפות , כלכלית… - עבורי זה סיוט אבל כמו שכתבו עניין של העדפה

בדעה של gal, אני לא הייתי מסוגלת לעשות צמודים

הפרשים. מושלם!!! לא מבינה את הקטע להביא צמודים עד היום לא ראיתי זוג הורים אחד שיש לו צמודים ובאמת קשוב לילדים... כולם פשוט על אוטומט.

אני חושבת שצמודים זה הכי טוב לגמור עם הטיטולים ובקבוקים ביחד .. זה אומנם טיפה קשה בשנתיים הראשונות אבל אחכ זה גם שקט מבחינת זה שהם מעסיקים אחד את השני .. ואת לא צריכה שוב להתחיל עם כל הטיטולים שוב .. אני עשית 2 בנות בהפרש של שנה וחצי ואחכ הפסקה של 7 שנים עד הילד הבא .. כיף לגדל אותם ביחד

שירי אז לפי התיאוריה שלך צמודים זה רק למי שרוצה 2 ילדים... אם רוצים יותר אני לא מבינה למה לעשות צמוד כי גם ככה תמיד כולם עושים צמודים מחכים מלא זמן ואז עוד ילד וחוזרים לטיטולים

ממש תלוי ילדים אבל אני מסכימה עם הפרשים של 2.5-3. הבת שלי הייתה בת 2.8 כשהבן שלי נולד וזה היה ועדיין (שנתיים אחרי) מהמם. היא הייתה מספיק בוגרת להבין ולקבל וגם היה לנו זמן לבד איתה, להשקיע בה, עכשיו הם כבר ממש חברים ומשחקים יחד. בין הבן שלי להריון הנוכחי יהיה 2.5 ואני קצת יותר חוששת כי הוא מאוד מאוד שובב ודבוק אלי, מקווה שיהיה לו קצת זמן להתבגר. עם צמודים לא הייתי מסתדרת בוודאות, גם עכשיו קשה לי

אפרש של שנתיים ביניהם זה טוב

אצלינו יש הפרש שנתיים, זה נחשב צמודים? אני ממש שמחה על זה, וזה יותר קל משחשבתי.. 1+1 לא שווה 2 בקושי חחח.. רק ב-3-4 חודשים ראשונים של הקטנה, אולי.. ובע"ה מאוד רוצה שגם הבאים יהיו בהפרשים כאלו ופחות! הפחד היחיד שלי זה שאני מרגישה שהגוף שלי לא מוכן לעוד הריון, לידה ותינוקי קטן.. זה פיזית מאוד קשה ואני לא צעירה מאוד. זה הפרש שגורם להם להיות חברים קרובים כל כך, והם גם מעסיקים זה את זה כבר מעכשיו מה שמקל על ההורים.. זה מקסים בעיניי. אני חושבת שהשיקולים הם פשוט "רמת הקושי", הצורה שבה את רוצה לראות את התא המשפחתי שלך, והאם את בנאדם שמעדיף לתלוש פלסטרים או לקלף אותם לאט 😂

מבחינתי יש פה גם שיקול כלכלי. לא לשלם על שני גנים פרטיים במקביל. אני אמורה ללדת בעה כשהבת שלי בת כמעט 3 וזה בטוח לא יהיה קל כי היא רגילה להיות לבד אבל היא נרגשת לקראת ותקשורתית וקל להבין מה היא רוצה, בניגוד לצמודים

בתור מי שגדלה עם ארבעה אחים שכולם צמודים (שנה אחרי שנה) זה באמת הדבר הכי טוב שההורים שלי יכלו לעשות לנו.. אנחנו ממש חברים, יוצאים יחד, נפגשים, טסים לחול יחד.. יחד עם זאת, אני לא מתכננת להביא צמודים אלא לחכות שנתיים-שלוש בין ילד לילד כדי שאוכל לשלב עם זה קריירה

שיר 3# הפרש של שנתיים זה גם בסדר? הילד שלי בן שנה ו4 חודשים ואתמול גילינו שאני בהריון לא היה מתוכנן אבל הכל מלמעלה 🙏🏼 אני חוששת שיהיה ממש קשה לי 🥹

יסמין האמת שהרגעת אותי קצת 😂, תודה

קודם תקבלי באהבה את המצב החדש ♥️ הכל יהיה בסדר ועם הכל מתמודדים, יותר קשה בהתחלה עם שני קטנטנים, גם כלכלית כמו שציינו. אבל ברגע שהקטן מגיע בערך לגיל 3 אז באמת שהכל כבר בסדר. בעלי תמיד אומר לי אנחנו כבר בתוך זה, החיתולים, לא ישנים בלילה, אז יאללה בואי נמשיך כבר. חברה שלי שהקטן שלה בן 4 ממש ממש מתלבטת עכשיו, כי הם רגילים כבר לחיות טוב, ולחזור לניובורן זה לא פשוט. השנים הראשונות קשות גם בהפרשים יותר גדולים, פשוט קושי אחר