תגידו מה אתן חושבות אני בהריון שני בשלב מתקדם עם ילד בן 1.9. האבא ואני לא בזוגיות לא גרים יחד כבר הרבה זמן. החלטתי את הלידה הזאת לעשות לידת בית ובגלל שאני גרה רחוק אני צריכה לנסוע שלושה שבועות/חודש לפני לאיזור שהמיילדת נמצאת. האבא מקבל התקפים כאלו (סוג של פוסט טראומה אבל לא ממש) וכביכול קשה לו לצאת מהבית,אבל הולך לעבוד כל יום וכל הזמן אומר אני אבוא להיות עם הילד וכל יום לא מגיע מסיבה אחרת שתמיד קשורה לעבודה ותמיד ״דופקים אותו״ תפסתי אותו בעבר משקר שקרים קטנים אבל גדולים ככה שאני לא הכי מאמינה לו. מאשים אותו בזה שאנחנו לא ביחד כי אני כל הזמן בוחרת מה שנוח לי בזמן שהוא עשה המון דברים שגרמו לי לא לרצות להיות איתו,מאשים שאני מרחיקה את הילד בגלל שאנחנו לא גרים ביחד (ואין שום קשר בין הדברים!!!) ואני כל הזמן אומרת לו בוא תיקח כמה שבא לך באמת מפרגנת זה שלא ביחד לא אומר שאתה לא יכול והוא כל פעם מוצא מה לא טוב ולמה לא ומתחיל מניפולציות,ועכשיו שסיפרתי לו על הלידה ושאני צריכה לנסוע לשם אז הוא דופק לי ״מצטער זה לא יקרה כי אני לא יכול לנסוע אני לא במצב ואת לא יולדת כשאני לא שם״. לא חוצפה?! הגוף שלי,בחירה מלאה שלי איך לעשות את הדברים,גם ככה הוא לא מגיע לבית לראות אותנו ואנחנו גרים בעיר קטנה כל נסיעה זה 5 דקות והעבודה שלו עוד יותר קרובה לבית שלי ועדיין לא בא גם לא לשעה! אז מה אכפת לך איך אעשה את הלידה? נכון אני צריכה לנסוע רחוק וכן ניסיתי למצוא דרך שלא אצטרך ובסוף ככה יצא ואני מרוצה מזה אבל הוא חושב שהוא יגיד לי מה אני עושה ומה לא,ועם כל זה שאני נחושה בעמדה שלי מרגישה לא בנוח מהסיטואציה. מה דעתכן?

מציינת שלא בא אלינו אחרי בעבודה כי או שהוא עייף או שהוא ככה או ככה,כל פעם משהו אחר.

סליחה אבל באמת חסר לך הרפתקאות שאת רוצה לידת בית? עזבי את הסכנה שבדבר אבל לידת בית אמורה להיות משהו הרמוני כשהילד בחדר ויש משפחה שתשמור עליו ותנגיש לך מה שאת צריכה ובכללי, תמיכה. לא 2 נשים די זרות שיבואו ליילד אותך ואחרי גג כמה שעות ילכו הביתה. במקומך לא משתפת לא מדברת איתו בכלל על הלידה רק משריינת אמא אחות דודה שכנה משהו בשביל סידור לילד ופשוט נוסעת לבית חולים. גם להעביר ילד מקום מגורים או לחילופים להתרחק ממנו, לארוז את כל הבית וכל הסיטואציה נשמעת לא פשוטה בעליל

לגבי הנוכחות שלו בלידה.. לעדכן כשיש התקדמות ולהתפלל שיגיע אחרי הכל

הלידה מבחינתי בסדר, בטוחה במה שאני עושה השאלה היא איתו,צריכה לייחס חשיבות בכלל? אחרי שהוא בקושי מעורב הכי מעורב שלו זה לשאול איך עבר היום וגם זה לא כל יום

את מתכוונת לנסוע לבית של המיילדת כי היא גרה רחוק, אז תסעי אליה חודש מראש?? אם כל כך רחוק איך את מתכוונת לחזור משם עם תינוקת קטנה??

עדיין נשמע טרחה מוגזמת עבורך ובעיקר עבור הילד אבל זה לשיקולך.. לגבי האבא, פשוט זרמי על הסיטואציה יש דברים שהם לא צריכים לדעת מראש כדי שלא נשמע את הדעה שלהם בכלל

תוכלי להסביר באמת את הקטע עם הלידה!? את נוסעת אליה לבית?בדרך כלל לידת בית זה שמגיעים אלייך לבית כשי שתי חי בסביבה המוכרת לך והרגועה לך.. איך את מתכוונת לחזור ממנה כלכל רחוק אחרי הלידה??תסבירי לנו זה נשמע מעניין… ולדעתי את הולכת את לא צריכה לשאול אותו אם הוא רוצה שיעשה מאמץ אתם לא ביחד וזה הגוף שלך.

כדי שתיהיי*

ברור שאת לא צריכה לשאול אותו תעשי מה שאת רוצה

לוקחים אותי משפחה ברכב הלוך חזור הכל מאוד מסודר,בדקתי 200 פעמים לבדוק שהכל בסדר ושמסתדר כמו שצריך. יש לי שם חברה טובה,קצת משפחה והמיילדת מקסימה ככה שאני מרגישה שאני הולכת למקום שנוח מן הסתם לא הייתי נוסעת אם היה זר לגמרי

ומתאים לי להתרענן לפני הלידה במקום קצת אחר,לנשום אוויר מהיום יום העמוס שלי פה ולחוות חוויה כזו

ברור לי שזה מאוד לא לגיטימי ו״נורמאלי״ אבל אין לי בעיה עם זה

חיים זה הגוף שלך מה שמרגיש לך טוב ונח כל הכבוד👌🏼