מרגישה שאני פשוט שונאת את בעלי הבת שלנו בת 5 חודשים ומאז שהיא נולדה אני יותר ויותר שונאת את בעלי שונאת איך שהוא מתייחס אליה (הוא מדהים אבל בעיניי ציפיתי ליותר) שונאת שהוא בטלפון בשעתיים שיש לו איתה במשך היום אחרי שהוא חוזר מהעבודה שונאת שהוא לא התאפס על עצמו ובבוקר במקום לעזור ״ צריך שניה את הקפה שלו בשקט״ - בזמן שאני 5 חודשים לא שתיתי קפה בשקט ! שונאת שהוא חוזר מהעבודה ב6-7 בערב ויש לו רק שעה איתה ביום והוא רואה את זה שאני שונאת אותו ואני לא יודעת איך יוצאים מהלופ שנאה הזה מקווה שאחזור לעבודה זה ישתפר אבל מרגישה שאני מאבדת את בעלי ואת הנישואים שלי בגלל הילדה אני אוהבת את בעלי הייתה לנו זוגיות מדהימה עד שהילדה נולדה 😩

לי דווקא יש שאלה, יצא לך לדבר איתו על זה ? לשתף אותו בתחושות שלך ?

לא רק לך ,לרובנו פשוט השגרה ביומיום עושה לופ כזה אם יש לכם עזרה מההורים קחו את זה ותנצלו אם היה לנו את זה היינו מנצלים

בדיוק אותו דבר עם בעלי אבל אני התאהבתי בו יותר מאז הילדה. כל הגברים זה ככה, הם מרגישים פחות מחוייבות אני למדתי לא לצפות ממנו לכלום וככה כל דבר שהוא עושה גורם לי להתרשם ממנו ולהתאהב בו. תנסי לראות את הדברים הטובים שהוא עושה ותנסי להבין שכמו לך גם החיים שלו משתנים מרגע לרגע, גם לו יש את הקשיים שלו וגם את צריכה להכיל אותו כמו שהוא מנסה להכיל אותך (ובינינו... לא פשוט להכיל אותנו) השגרה חשובה, ברגע שתעסיקי את עצמך או תחזרי לעבודה המצב ישתפר לטובה בנוסף אני באמת מציעה לך לקבוע לכם לפחות אחת לחודש לצאת לדייט זוגי, רק שניכם תביאו בייביסיטר, אמא של אחד מכם אם אפשר, גיסה, בת דודה ותצאו. מסעדה, חדר בריחה, באולינג, פעילות משותפת לגבש בניכם את תראי שזה יעשה פלאים לזוגיות!

צאי לעבוד הכל יסתדר

תדברו על זה

בול בעלי! פשוט לא מצפה ממנו לכלום, התייאשתי! לא עוזר כלום לא שיחות לא פרצופים ולא כעסים פשוט מנותק האמת? הפסד שלו כל יום שעובר לא חוזר איתם, גדלים והופ זה נעלם ומי שהפסיד זה הוא....רק שיהיה מודע

.