לפעמים נראה לי שבעלי רוצה לחזור לגור אצל ההורים שלו... אני בהריון ראשון חודש שישי , יותר הורמונלית מבד"כ. בכל פעם שאני קצת מראה חוסר שביעות רצון ממשהו ישר הוא מסתגר בתוך עצמו ואז מתקשר לאמא שלו ושואל מה נשמע ומה הןלך ורוצה ללכת לבקר את ההורים ופתאום נראה מחוייך ורק רוצה שיגידו לו שאוהבים אותו (הילד הכי קטן במשפחה) ואני מרגישה נטושה ומיותרת... עכשיו היינו בעל האש עם המשפחה המורחבת שלי וכולם פינקו אותי בהריון והערתי לו שהוא לא מספיק מפנק ומבקש ממני לעשות דברים בשבילו , זה היה גם עקיצה קצת בצחוק. והוא לקח את זה קשה ואמר לי שאי אפשר להגיד לו כל הזמן על מה שהוא לא טוב בו, ואז רצה שנלך וכל הדרך הביתה שתק ולא דיבר איתי. ואז התקשר לאמא שלו לידי ורצה לבקר אותם אבל כבר היה מאוחר מדי , וכולו בשיחה איתה נראה מחויך כי היא חולה עליו בלי פרופורציות, מהאמהות שחושבות שהילד שלהן מושלם בלי פגמים. דיברתי איתו על זה והוא מכחיש ואומר שאוהב אותי והכל טוב. אבל התחושות שלי לא משקרות. אני מבינה שאני יכולה להשתפר ולהשתדל להיות יותר מכילה ורכה, אבל אני לא מושלמת ולא בא לי להרגיש ממנו כל הזמן שיש לו אלטרנטיבה שהיא לחזור להורים. די אתה לא ילד קטן, אתה גבר נשוי, תכף אבא, תתמודד גם כשלא נעים... זה ממש מוריד לי ממנו ומעליב ובמיוחד שאין מה לעשות ואיך לדבר על זה כי הוא מכחיש . מה אתן הייתן עושות?

תקשיבי א את הורמונלית זה טבעי וברור שיש מצב שאת מרגישה דברים בקיצוניות .. ב גברים לא כמונו אם הפ אומרים שהכל בסדר אז כנראה שזה ככה. ג גברים הפ ילדים הינה נולד לי ילד ראשון ובעלי עדיין לא קלט כנראה הוא כמו ילד קטן . לא כולם ככה .. אבל אני חושבת שאם הוא אמר שהכל בסדר אשפזה נכון פשוט את מקבלת תשומת לב וגם לו מגיע והכל טוב

הייתי מנהלת איתו שיחה ברוגע במקום שקט ושמה את הדברים על השולחן.. את בכל זאת בהיריון וברור שתהיי יותר רגישה מהרגיל, צריך להסביר שזו תקופה שתעבור ועליו דווקא לקחת את האחריות בזמן הזה. כמו שאמרת, עוד מעט יהפוך לאבא.. בכל אופן שיהיה לך היריון תקין ולידה קלה בעיתו ובזמנו, תינוק בריא ושלם ובידיים מלאות..

העולם אוהב להגיד שנשים זה עם מסובך. אני חושבת שגברים זה עם מתוסבך לא פחות! הם צריכים להרגיש גבריים, ולעולם לא יודו בחולשות שלהם. תנסי להציג לו את הקושי שלך - רק דרך הרגשות שלך, ולהסביר לו שזה לא הוא הבעיה, אלא זאת הרגשה שחסרה לך. ככה יש לך יותר סיכוי לשיתוף פעולה מצידו. גבר שמרגיש ביקורתיות, מסתגר ולוקח את זה קשה ממש. הרבה יותר ממה שהם מוכנים להודות

אמא לחבורה מסכימה איתך מאוד העניין שלא מודה בזה בפני עצמו אפילו. ככה אני מרגישה

נכון, בהריון קשה לנו ואנחנו צריכות יותר עזרה ותמיכה אבל נשמע לי שהוא מרגיש שחסר לו משהו ולכן הולך למשפחה שלו ששם מרגיש יותר טוב השאלה היא למה הוא לא מרגיש טוב בבית האם היה ככה גם לפני ההריון? אחרי הלידה בתקופה הראשונה יהיה לכם יותר עמוס וקשה אז מאוד ממליצה לנסות להבין ולפתור את הבעיה קודם תשאלי אותו מה חסר לו

אני חושבת שאני יודעת מה חסר לו.. יותר פרגונים מצדי יותר שאני אגיד לו כל הזמן כמה שהוא מוצלח ואני אוהבת אותו.. ואני עושה את זה, אבל לא כלללל הזמן, ואצלו בבית כל הזמן אומרים לו כמה שאוהבים אותו וכמה הוא מושלם. אבל אני לא אמא שלו ויש לי גם דרישות ואני מרגישה שהוא לא עשה את המעבר..

דברו על זה תסבירי לו שאת אוהבת ומעריכה ומצד שני מה את מצפה ביחד חפשו את הדרך שלשניכם יהיה טוב יותר