פריקה. בן 5.5 חודשים. מתקשה להרדם עצמאית. בלילה מתעורר כל שעתיים-שלוש. היה נרדם בקלות יחסית עם ציצי או על הידיים. הייתה יועצת שינה. לא ממש עזר. נכנס השבוע לגן. הצוות מדבר הרבה על הקושי שלו סביב הרדמות. מראש אמרתי להן שזה החשש הכי גדול שלי. הן שמות אותו בלול, מנדנדת ומקוות לטוב. אומרות שלוקח לו זמן (מן הסתם). אחת מהן קראה לן ״צומי״. אני אוכלת סרטים על זה שהוא סובל ואני לא יכולה לעזור לו. מפה לשם, אחרי השבוע הזה גם הרדמות על הידיים פתאום נהיו נורא קשות. מה אני עושה לו.., אוף. רגשות האשם לא מרפים.

.

גם שלי עוד שבוע תיכנס לגן והיא תהיה כמעט בת 5 חודשים וכן היא לא יודעת להרדם עצמאי זה החשש המרכזי אך בעיני זה ממש לא במקום לקרוא לתינוק ״צומי״. הלוואי ויכלתי לייעץ לך. מאמינה ומאחלת שהדברים יסתדרו ומהר. תינוקות מסתגלים (לוקח קצת זמן אך זה קורה) ובסוף הוא יבין שכך הולכים לישון ❤️

מעבירה לגן אחר. הבן שלי היה אותו דבר כשנכנס לגן - בגיל שנה. עשו איתו תהליך, בהתחלה קצת בידיים, אחר כך נתנו לו בקבוק בנדנדה, בהמשך כבר ישן בגן על המזרון והגננץ היתה יושבת לידו ומלטפת עד שנרדם.

זו לא את והוא ממש בסדר, מותר להם להצטרך עזרה בשינה! במיוחד בגיל כזה פיצי. זה שלגננתנלא נוח זו בעיה שלה.

שמעי לדעתי קודם כל זה שנהיה קשה הירדמות על הידיים זה כי הוא כבר לא רגיל למגע הזה .. כנראה הוא עושה שינוי ומתאים את עצמו לתהליך בגן שהרדמות זה במיטה.. יש להם לפעמים שלבים שהם לא רוצים על הידיים יותר.. תנסי לא בכח על הידיים אבל אולי שיר או סיפור .. אולי להיות במיטה ולשמוע את הקול שלך ירגיע אותו ויכניס אותו למצב שינה יותר טוב .. ועם הגן תדברי ותסגרו בינכם איך מרדימים את הילד כדי לשמור לו על אחידות גם, זה לא יתפוס כשאת בבית מרדימה א' והם בגן מרדימות ב' זה מבלבל את הילד..

ברור שיתקשה להירדם עצמאית הוא עדיין פיצי ולא מוכן לזה. אני לא הייתי שמה אותו בגן שהגננת קוראת לו צומי ויותר מכל שאין להן כוונה להרדים אותו כפי שצריך ועוד עושות לך לחץ על כך. חוצפניות ממש.

הבן שלי נכנס לגן גם בגיל הזה והוא מאוד קשה בהרדמות גם במהלך היום וגם בלילה ובהתחלה היו רושמים לי מהפעוטון שהוא מתקשה ובוכה אז הייתי מביאה לו איזה חפץ מהבית שמיכה שלו או בובה וזה היה מקל עליו גם מוצץ ולאט לאט הוא התרגל

תודה בנות.