חצי שנה אחרי לידה. הנקה מלאה. אני אובססיבית לילדה שלי והיא אליי(כל היום אנחנו ביחד.. וגם כל הלילה) פעם בשבוע וחצי- שבועיים אני עוזבת אותה לכמה שעות של סידורים והיא בינתיים אצל אמא שלי, ואני נטרפת מגעגועים חוזרת אליה בריצה כי באמת קשה לי המרחק ממנה קיצר עכשיו בעלי משגע אותי שנטוס עוד שבועיים עם חברים לאמסטרדם. ותכלס אני מתה לחופש אבל לא מוכנה לחשוב איך אעזוב אותה פשוט בא לי לבכות מלחשוב על זה אני גם מפחדת שיהיה לה חרדת נטישה כי היא מכורה אליי וגם העניין של ההנקה שאני לא יודעת איך זה לטוס ל5 ימים ולשאוב את הציצי כל 4 שעות חחח קיצר תעזרו לי בנות מצד אחד אני חייבת להתחיל לחיות ולטפח את הזוגיות מצד שני אני כאילו חושבת דוגרי יש מצב שאני אסבול שם (מגעגועים)

קחי אותה איתך

קצת אולי לא ממקומי להגיד כי לא חוויתי את זה עדיין אבל ממה שאני רואה אצל חברות, אלה שאובססיביות ולא מוכנות לשחרר יותר סובלות. ואלה שמשחררות ועושות את זה אז הרבה יותר טוב להן…אני כן בעד לשחרר קצת ולהתנתק. גם להיות אובססיבית זה לא כל כך טוב. את צריכה קצת להנות ולהיות עם הבעל ואני בטוחה שזה יעשה לכם טוב

עם כול הקושי והוא גדול הדבר הבריא ביותר שאת יכולה לעשות זה ליסוע עם בעלך לשנות אווירה, לטפח את הנישואים שלכם עוד לא חוויתי ורק יכולה לתאר לעצמי ויודעת כמה זה קשה רק מלחשוב על זה אבל זה מה שאומר ההגיון

זה לגמרי עניין אישי, אמהות נשארות ואמהות נוסעות. אני מאלה שלא, ובחיים לא הייתי משתמשת במילה אובססיה בהקשר הזה. כשכן נסעתי זה היה ללילה אחד עם ילדים גדולים יותר. לא לכמה ימים. מעבר לזה, באופן אישי נשמע לי סיוט לנסוע לחול ולהיות כבולה למשאבה ולהתעסקות עם שקיות ופריזרים. מניחה שלא תהיה תחושת נטישה, היא מכירה את אמא שלך מצוין לפי מה שאמרת. לגבי ההנקה, יכול להיות שהיא תחזור לינוק בקלות, אבל יש גם סיכון שלא, זה משהו שצריך לקחת בחשבון

ואי איזה חמודות אתן שאתן עונות ואובייקטיביות אשמח לשמוע עוד דעות או אפילו מבנות שעשו את זה והגיעו לתובנות

אני ממש מבינה אותך כי זה מה שאני מתכוונת לעשות עוד שבועיים, התינוק שלי בן 4 חודשים ועד עכשיו הייתי איתי כל הזמן, כמובן שהייתי איתו גם אצל אמא שלי והשארתי אותו שם לכמה שעות כשהייתי צריכה, ואני גם מפחדת מזה נורא מצד אחד ומצד שני ממש בא לי על החופשה הזאת, מקווה שנשרוד

לכמה זמן את טסה