באלי להיות אדם אחר. הייתי חולה כל השבוע של פסח עם חום חזרנו הביתה מההורים לבית יותר הפוך ומבולגן ועכשין בעלי חולה אני בקושי החלמתי ואני בהריון ואני בקושייי מצליחה פתפקד עם הקטנים שלי... הבן שנתיים וחצי שלי עושה מה שבא לו ללא גבולות ואני מרגישה שאני רק אבל רקקק צועקת עליו איפה אני לפני כמה חןדשים? אופים ביחד מכינים בילד הוא תמיד עוזר לי עם הכביסה ולאחרונה בוף כלום. פסח הרג אותי התחלני גמילה לפני פסח והןא מרטיב כלללל לידה את המיטה כמה פעמיפ ולפני פסח היה יחסית בסדר, הרטבה אחת שתיים בלילה וזהן..עכשין פשוט משתין בכמויות כאילו מנותק... ובכללי אני לא מרגיש שיש לי כוחות למשהו הסלון מלא בערמות של כביסות, מקופלת ולא מקופלתו ואינךי כח להתחיל פשוט אין..... נמאס לי לצעוק עליו!!!! זה הבן שלי לעזאזלללל אני מכורה אליווו היום בבוקר מצאתי את כתמי מתנגחת איתו כי זרק את המילקי שלו לרצפה ולא רצה להרים ואומר לי שאני ארים, צעקתי שירים ואמרתי לו חצופ בערך 200 פעם הוא בכה וסירב וממש 10 דק ריבבבבב הוא לא זז והרגשתי שממש כופפתי אותו והשפלתי אותו עד שהוא הרים...חוץ מלרמוס אותו לא הרגשתי שהיה בזה תועלת שגרמתי לו להרים את המילקי...באלי למות לתלות את עצממממייי אני לא מצליח להיות האמא שאני רןצה להיות לא באלי הדרכת הורים כי זה לא עובדדד זה לאאא עןבדדדדדדדדדד!!!!! אני עם פיוז קצר וזה שהכל עליי כרגע זה ממוטט אותי אני עולה למיטה עם לשון בחוץ בקושי אכל ארוחת ערב אתמול היתי איתם לבד והוא נשנש פריכית ושוקו זהו....אני מרגישה כישלון באלי לרוקן את כל הבית המסריחחחחחח הזההה ושיחזרו לבית נעים נקי ואליי לאמא רגועה...אני משחקת איתם יושבת איתם הכל אבל אני באמת לא יכולה הכל לבדדד!! בעלי עוזר אבל כשחולה אין עם מי לדבר כשאני הייתי חולה ישבתי בספה כמו כלבה ולקחתי כדורים רק כדי לתפקד איתם והוא חולה הולך לחדר ישן כל היום רשה לי להיות מכילה אני מבינה שכואב לו עכשיו אבל קשה לי להכיל את כל העולם ואף אחד לא חןשב עלייי!!! אני מתוסכלת ועצבנית ניסיתי להוריד מהריבים עם הגדול שלי בכך שאני מוותרת על דברים, הוא מקבל מעדם בבוקר למשל מה שלא הסכמתי מעולם כי כל הזמן אומרים לי ״תבחרי את המלחמות שלך״ אבל איך לעזאזל להתנהג כשהילד מתנהג בחוצפה וזורק לרצפה ואומר לך להרים?!?!?! נמס לי מבולגריות אינסטגרמיוץ שרושמות לך ״גם לך נמאס שככה וככה״ ובואי לגלות ובואי לגלות בהדרכה חינמית ..די!! לאאא נשמהההה אין לי זמןןןןןןןן לראות סרטונים שלךךךךך או שתכתבי או שאל תכתבי את הסוד הכמוס מתוסכלת אני כישלוןן מהלך.

נשמע תקופב קשוחה. אולי לוותר כרגע כל הגמילה? לשים לו טיטול שזה יקל עלייך קצת

‏את ממש לא כישלון מהלך! את אמא מהממת! עצם העובדה שאת כל כך מלקה את עצמך ומצפה להיות 100 כל הזמן מעיד בדיוק ההפך. איזו אמא לביאה את! ומי אמר שזה כזה פשוט לגדל ילדים?! לא פשוט בכלל!!! וחשוב שתזכרי שלפני שאת אמא את אדם בפני עצמך. וכן, העומס לפעמים שוחק אותנו וזה בסדר!!! תזכרי תמיד שזה בסדר!!! אני בטוחה שלא מעט בנות כאן מרגישות שמזדהות איתך בכל מה שכתבת ואני ביניהן! כישלון מהלך?! לא את!! את מלכה ! ❤️

היי, אמא לביאה!! הגוף והנפש שלך צועקים מחולשה!! את עדיין לא חזרת לעצמך, אבל מצפה מעצמך ליותר מ 100%! את חייבת לקחת קצת הפסקה, עוד שבוע שבועיים שבהם את עושה בבית את המינימום הנדרש, אבל דואגת לעצמך בשבוע הזה לארוחות טובות, מזינות ובריאות. ולשינה טובה! קל לומר, וקשה ליישם. אבל זה מה שיתן לך כוח לחזור למה שהיית. הצעקות שלך על הילד זה פשוט מחולשה, וכשחלשים גם לא מצליחים לחשוב בהגיון ובצורה רגועה. מצטרפת להמלצה לרדת כרגע מהגמילה, יותר מהגמילה של הלילה. יכול להיות שהילד עדיין לא בשל לגמילת לילה, וזה דבר שקורה. כשהוא יהיה בשל, הוא לא יפספס בלילות גם לא פעם אחת. אלא פעם בתקופה... וגם זה בקושי