אני באמת משתגעת מההתלבטות אם להניק או לא. אני רוצה שהתינוק שלי יקבל את התזונה הטובה ביותר אבל באותה נשימה מתמלאת חרדה וגועל (כן כן משהו בפעולה כרגע מעורר בי דחייה ברמה של גועל. זה לא אומר שאני לא מחזיקה בטירוף מהאמהות המניקות). אני חרדה ממשך הזמן שהגוף שלי לא יהיה ברשותי, שלא תהיה לבעלי אפשרות לעזור עם האכלות ולהתחבר לילד בעצמו, מהכאבים שהבנתי שפשוט בלתי נסבלים למניקות בפעם הראשונה. נחשפתי ללא מעט אמהות שאומרות שהקשר עין והחיוך בזמן ההנקה שווה הכל… נשמע לי קיטשי בצורה מופרכת מרגישה אובדת עצות ושאני אמא רעה עוד לפני שהפכתי אמא. קוראת מלא תכנים ומחקרים על הנקה אין יתרון שאני לא מודעת אליו ועדיין זה לא משקיט את החרדה ולא מנצח את המחשבה שאולי פשוט כדאי לי לוותר על זה מראש…

תחכי ותראי אם יצא לך חלב, ההתחלה לא תמיד פשוטה. לכן צריך לקחת הכל בעירבון מוגבל ולהיות פתוחה להכל. מאחלת לך לידה קלה בעזרת השם

גם אני רוצה שהתינוק שלי יקבל את הטוב ביותר אבל באותה נשימה, כל הסיבות שכתבת ועוד כמה גרמו לי להחליט שלא. אם את ממש מתלבטת אולי תנסי בבית חולים ותראי איך את ממשיכה שם.

אני מציעה לך בשלב ראשון להרפות. בסופו של דבר זו ההחלטה שלך, ותוכלי לקבל אותה בכל שלב. אני יכולה להעיד על עצמי שזה רעיון שהגעיל אותי לפני הלידה ואחריה זה הרגיש ממש טבעי ואהבתי את זה. את לא חייבת להחליט עכשיו, תלדי, תראי מה זורם לך ותחליטי. שיהיה בקלות ובידיים מלאות 🌺

אני יכולה להגיד לך בתור אחת שהניקה שההתחלה אכן כואבת וקשה אבל זה ממש לתקופה קצרה ואח"כ זה חלום לא רק בהתחברות לתינוק אלא זה פשוט נח וקל את יוצאת מהבית בלי בקבוקים ותמל ובלגנים ומים חמים הכי פשוט וטבעי באמת שזה שווה את המאמץ!!

עד שלא תנסי לא תדעי

אני הייתי כמוך.... ועכשו אני חודש וחצי אחרי לידה שואבת ומנסה להניק ולצערי אין לי כמעט חלב ואין לך מושג כמה זה מתסכל אותיייי כמהה הייתי רוצה שיהיה חלבבב

אהבה ומגע לתינוקי יותר חשוב מהכל . את יכולה להזין אותו בדרכים אחרות. והכי הכי הכי חשוב שאת תהיי אמא מאושרת ושמחה ואם את לא רוצה להניק ולא מתחברת אל תעשי את זה! בלידה תסחטי קולוסטום ותביאי לו וזהו🤍🤍 הכי הכי חשוב שתהיי רגועה ומאושרת - ילד צריך אמא רגועה שטוב לה כדי שיהיה לו טוב.

חכי תלדי אחר כך תראי:) אני לפני הלידה עדכנתי את בעלי שאני לא מתכוונת להניק בשום צורה, לבסוף הילדה היתה באפס הפרדה והנקתי אז הכל יכול להשתנות 🙂

הכי חשוב זה החיבור האימהי לתינוק לחיבור של בעלך אל תדאגי זה יבוא בהמשך גם נשים שלא מניקות כדאי להן לפחות חצי שנה להאכיל בעצמן עםצקשר עין מלא זה כ"כ חשוב להתפתחות של התינוק. בעיני גם הקשר וגם המערכת החיסונית (ילד אחד מתוך 3 לא הצלחתי להניק כמעט והוא היה חולה הרבה יותר בפער מטורף מאחרים) גם לגבי הגועל - כעת ההריון רביעי אפילו שעברתי 3 לידות זה נראה לי מפחיד מגעיל ומנותק מהמציאות בפועל בשניה שהבייבי יהיה עלי בחדר לידה אני יודעת שזה יבוא באופן הכי טבעי אני יודעת גם שאחת אני אסבול כמה ימים מגודל וכאב בפטמות ....אבל זה יעבור מהר תוך כמה שבועות ואז הקלות היא הרבה יותר גדולה מאשר בקבוקים אין דבר כיף יותר מביבי שקם באמצע הלילה ותוך כדי שינה מרימים אותו להנקה(לעומת לקום להביא לו בקבוק ואחכ כאבי בטן של תמ"ל זה עולם אחר) כשהם גדלים קצת פשוט הולכים לישון ערומים ומניקים בלי להתעורר בקושי , אין כיף וטבעי מזה

צריך להיות מאוד obligated לזה מה שנקרא, אחרת זה קשה עד בלתי אפשרי. אני גם כל החיים די סלדתי מזה…על אף היתרונות הבריאותיים ועל אף שזו הדרך הטבעית והטובה ביותר להזנה של התינוק, וניסיתי במשך חודש עד שהחלטתי לא להשביז ולתסכל את עצמי. ותדעי באופן כללי שיהיו הרבה אנשים (ולצערי גם אימהות) שיתערבו ויביעו את דעתם הלא מעניינת לגבי כל נושא שקשור לאימהות וגם להנקה. החוכמה היא לנסות לקחת רק עצות טובות ולנסות לסנן כמה שיותר עצות שיפוטיות. תבואי בראש פתוח לנושא, תנסי מקסימום תצליחי. לא יצליח? זה לא אומר שאת אמא לא טובה

מבינה אותך אבל הדבר היחיד שיכולה להגיד לך זה להגיע בראש פתוח לזה אולי תתחברי .. ואולי גם לא. אבל תני לזה צאנס אחרי הלידה. ואם לא אז הכל טוב והכל בסדר זה לא אומר שאת אמא פחות טובה! אני הנקתי שבועיים והפסקתי (וזה היה לי הלם שבכלל נתתי שבועיים כי דיברתי בדיוק כמוך לפני הלידה , ממש נגעלתי. אבל משום מה אחרי הלידה זה פשוט הרגיש לי טבעי )