טוב אז הגעתי לשליש האחרון בהריון ובמקום חששות הגיונית של פחד מהלידה מה שאני חושבת כל היום זה איך אני עוזבת את הקטנה שלי שלא עזבתי אותה לרגע מהרגע שהיא נולדה (היא איתי בבית) אמלה איך היא תתמודד עם זה ? איך אני ? כמה חששות וואי. וכן עדיין קצת קשה לה עם אחרים אבל בעיקר אם אני בסביבה אז היא נצמדת אליי וניסיתי הרבה דברים הלכתי לשבוע שלם לישון אצל חמי וחמתי שתתרגל אבל בכנות? היא לא הצליחה לישון שם!. כל השעות שינה שלה הפכו ל2 בלילה עדיין אני מנסה לסדר לה אותם .. וניסינו שוב לעוד ביקורים ועוד שיקחו אותה לכמה שעות כל הדבריח שאני מציינת ניסינו כמה וכמה פעמים . עכשיו בחיים היא לא ישנה לילה בלעדיי . וזה הכי מטריף אותי ואני יודעת שאני רק אחשוב על איך היא .. ובכנות לא הכי סומכת על מי שישאר איתה אבל זה מה יש.. קיצר יודעת שזה נשמע הכי שטויות אבל אני והיא ממש ממש מחוברות .!. היא לא יכולה בלעדיי ואני לא בלעדייה ממש ככה אני יורדת דקה לסופר ואני חוזרת וכולה בוכה וישר רוצה לחבק אותי . ביום יום היא לא תלותית או משהו כזה היא לא כל היןם רוצה ידיים וזה היא דווקא נינוחה ומטיילץ כל היום בריצפה ומשחקת אבל רק אם אנחנו בבית בכל מקום אחר אם אני נעלמת לה מהזווית ראיה היא נלחצת ממש . כי פעם אחת הלכתי לה בפנים והשארתי אןתה אצל חמתי כי הייתי חייבת לרוץ ועכשיו יש לה את הפחד שאשאיר אותה כמו אז שוב ואלך כשהיא תסתובב באותו יום היא בכתה צרחות איזה סרט עשתה להם עד שחזרתי.. והיא רואה את המשפחה של בעלי כל שבוע ונמצאת איתם שעות.ואנחנו ישנים אצלם המון סתם ככה .

ישנים אצל ומבקרים אותם המון נטו נטו כדי שניא תתרגל מתחילת ההריון התחלנו . וכבר הגעתי לסוף הריון

קיצר איך עושים את זה נכון בלי לעשות את זה טראומתי לילדה ?

לא אמרת- בת כמה היא?

ולא הבנתי אם הכוונה בלעזוב אותה זה רק לזמן הלידה או שאת מתכוונת להכניס אותה למסגרת אחר כך?

היי, היינו במצב דומה ❤️ כשהלכתי ללדת הגדולה שלי הייתה בת 1.1, יונקת, לא במסגרת ופגשה את המשפחות שלנו בממוצע פעם בחודש 😅 לא נשארה מעולם עם אף אחד אפילו שעה בלעדיי או בלי בעלי (כשהלכתי לבדיקות אז היא ובעלי טיילו בעגלה ליד) קיצור את יכולה לתאר לעצמך שהיו לי המוווון חששות מהנושא. היא נרדמה רק איתי ורק בהנקה וזה היה חשש נוסף. לא עשינו שום דבר מיוחד, לא ניסיתי להרגיל אותה להרדם בלעדיי או משהו כזה. החלטנו בגדול שאם חמותי לא תסתדר אז בעלי ישאיר אותי בבהיהח ויסע להיות איתה (תקופת הקורונה אז היה אסור להחליף מלווה בביהח ואמא שלי לא יכלה להגיע במקומו) בדרך נס שבועיים לפניי הלידה היא פתאום נרדמה עם בעלי, הייתה הרדמה ארוכה וביקשתי שיחליף אותי הייתי חייבת פיפי ופתאום הצליחה להרדם איתו.. אז המשכנו להרדים אותה בלי הנקה בדרך שנרדמה עם בעלי.. זהו, הלכתי ללדת, היה לה כיף ממש עם חמותי (הייתי מאושפזת רק 36 שעות אז זה לילה אחד וחזרנו) כשחזרנו אז כן היה לה קצת בהלה, היא ינקה והייתה עליי פיזית ממש יומיים ורק אז התחילה להשתחרר לשחק ולחזור לאכול עוד דברים.. אבל זה עבר 🙏🏼❤️ הטיפ שלי זה לא לנסות להרגיל, תהיי אצל החמים שלך ביחד איתה. תתני לה ביטחון שם, תהני איתה שם, שתהייה לה חוויה טובה אצלהם (אנחנו היינו עושים שיחות וידאו עם שני הצדדים הרבה🙏🏼) ולקחת אולי גם בחשבון שאבא יחזור להיות איתה ומישהו אחר יבוא להיות איתך בביהח במידת הצורך ❤️ בהצלחה 🙏🏼🙏🏼🙏🏼

גם שלי מאוד מחוברת אלי והיא עוד מעט בת שנתיים.. נימצאת במעון יום בד"כ אבל כשאנחנו בבית נגיד בשישי שבת ובחגים לא יכולה לסבול שאני יוצאת מהחדר ומתחילה לקטר ולבכות. היא בת שנה ו8 כבר . בנוסף יש לי גם חתולה בת 4 . לא פשוט . ואני בהריון שני בחודש ה8 כבר, לא יודעת איך אסתדר עם ההסעה למעון, עם הטיפול בתינוקת, מי יקח ומי יחזיר אם אצטרך להתאשפז.. מקווה שתמצאי עזרה כשיגיע הרגע בו תצטרכי לטוס לביה"ח.

היא בת שנה וחודש . ותוודה בנות על השיתוף 🙏❤

מאחלת לך ליאת גם לידה קלה ביידים מלאות וסעזרת השם שגם את תצליחי להסתדר עפ זה

אנונימית תודה רבה יקירה, שיהיה בע"ה הריון קל ובידיים מליאות גם לך ולכל הנשים המצפות כאן 🙏🤗