איבדתי את זה ! לפני שבועיים ילדתי אמא שלי מאוד מעורבת ודואגת אבל גם הורגת כול הזמן מתקשרת לא עובר שעתיים 4 שיחות שלא נענו כול הזמן בסטרט כאילו היא הביאה לי לשמור על הילד שלה ! שואלת למה את לא מצליחה להניק למה את לא מניקה זה לא בסדר שאת נותנת תמל וכול מיני עכשיו אני גם ככה בהורמונים קשה לי שאני חושבת שאני לא נותנת מספיק לילד רוצה להפסיק לענות לה לשיחות נמאס לי ממנה ומהאינטנסיביות שלה ובעלי גם מוסיף לי מעשן ועולה לבית עם ריח של סיגריות בבגדים ואז מרים את הילד וכולו עם ריח של סיגריות לא מתייחס למה שאני מבקשת כול הזמן אני בוכה מפחדת שזה משפיע על החלב ואם הסטרס עובר בחלב אני מניקה חלקית אני לא מצליחה לתת תמיד הכול כי אני עייפה עם תפרים בעלי מאוד עוזר אבל גם הפסיק להתייחס אליי מקשה עליי ומוסיף לי כול היום אני מסתובבת עצבנית עם תחושת אשמה נמאס לי מהאנשים שמוקפים סביבי באלי לברוח עם הילד !

לומר לה בעדינות או לסנן... או הודעות תדאגי לעצמך תתחילי לדבר,לבקש..

פשוט תהיי תקיפה קצת עם אמא שלך, תגידי לה שזה הילד שלך ולא שלה ואת תחליטי מה לעשות איתו. לחמותי עשיתי בדיוק את אותו הדבר כשהיא ניסתה להחליט על הילדים שלי

הכל בסדר !!! לעשות לכולם סטופ ולהיות בשלך! ואם את מרגישה שההנקה יותר מעציבה אותך ממשמחת אותך אז לא להניק לא הופך אותך לאמא פחות טובה תמיד תזכרי את זה

ההפך אני מאוד רוצה להניק אבל כול היום שאלות הנקת מתי ? איך כמה ולמה נמאס לי אני מתפוצצת ואז היא נפגעת ואז מתקשרת לבעלי ומשגעת אותו כאילו זה נהיה אובססיה ובעלי נהיה שתלטן הוא מנצל את זה שאני עם תפרים ואין לי אפשרות לתפקד אז הוא עושה מה שבאלו אני מרגישה שאני מאבדת את זה כבר !

כן קצת קשה לי להניק אז היא אומרת לי למה חבל זה לא בסדר וכו היא מאוד מאוד דואגת חייבת להגיד שהיא גם מאוד עוזרת לנו את כול הקניות לילד היא עשתה לנו הייתה איתי בלידה תמכה אבל היא דואגת באטרף ממש באובססיביות בזמן שאני צריכה את השקט שלי והשינה שלי אין סיכוי שלא אקבל ממנה 20 טלפונים מה קרה לאן נעלמתם אוף קשה לי !