מתי החלטתן להפסיק להניק/לשאוב ואיך זה קרה? איך אתן מרגישות אחרי ההחלטה להפסיק?

אחרי חודש בערך. כבר מההתחלה ההנקה לא הלכה לי חלק לצערי. הוא התקשה לתפוס את הפטמה הבעייתית שלי, גם עם פטמת סיליקון. שאבתי כמה שיכלתי כי היה לי חשוב שהוא לפחות יקבל חלב אם גם אם לא דרך הציצי, אבל ברגע שתפוקת החלב התחילה לרדת, החלטתי סופית לרדת מזה. מראש ידעתי שאני לא אילחם על זה אם אגיע למצב שזה מתסכל אותי ומתיש אותי. ולשאוב זה מתיש ברמות. זה לשאוב כל 3 שעות, ואז לנקות את החלקים, ואז להאכיל, ואז לנקות את הבקבוק. הרגשתי שאני כל היום סביב הדבר הזה, שלא לדבר על זה שלא יכלתי לנוח ושזה מכאיב לפטמות בשלב מסוים. הרגשתי שלמה לחלוטין כי ידעתי שניסיתי הכללל כדי שזה יעבוד: יועצת הנקה, כדורי חילבה, פטמת סיליקון, שאיבות. לא הלך וזהו. לא פוסלת שאנסה שוב בילד/ה הבא/ה בעזרת השם.

הפסקתי להניק אחרי שנה ועשר, קרה בהדרגה...הורדתי את מס' ההנקות ביום. הפסקתי כי רציתי עוד ילד וכל הזמן הזה לא היה לי מחזור. היה לי קצת עצוב...

ממש עכשיו בעלי אחסן את המשאבה אחרי 8 חודשי שאיבה בלעדית כי אני לא הייתי מסוגלת לעשות את זה בעצמי😕 הפסקתי כי התחיל להתייבש החלב בעקבות הריון שני, שאבתי בלעדית כל התקופה, כמובן בגיל חצי שנה התווספו מוצקים בשיא הכנות מצד אחד אני מרגישה תחושת הקלה, ללא ספק, השיעבוד הזה במשך זמן ככ ארוך גומר ובאיזשהו מקום לא היה לי כוח כבר מצד שני שהוא היותר משמעותי יש לי רגשות אשם, אני מרגישה שעשיתי לא מספיק ופשוט בא לי לבכות את חיי וזה בגדול מה שקורה😔 אמנם בעלי מדהים ומזכיר לי כמה מה שעשיתי בכל התקופה הזו הוא מטורף, ומרים לי ואומר לי להעיף את המחשבות שלא עשיץי מספיק מהראש ולהפסיק להוריד מעצמי כי עשיתי המון אבל זה חזק ממני ותמיד יש לי את המחשבה שיכלתי לשאוב עד גיל שנה שלה או משהו את ההפסקה עשיתי ממש בהדרגתיות, עד שעכשיו לא שאבתי כבר 4 ימים וזהו עצוב ללא ספק, ובעיקר הרגשות אשם האלו אבל אני בטוחה שיעבןר לי

אני מרגישה רגשות אשם שלא התאמצתי מספיק בשביל לנסות להניק אותו אפילו לא לקחתי יועצת הנקה , החלטתי לשאוב פשוט ובאלי כבר להפסיק כי מרגיש לי שמיציתי אחרי חצי שנה. ומרגישה תחושת פספוס שלא התאמצתי מספיק בשביל להניק ועדיין יש לי את ההזדמנות הזאת מתלבטת כבר לא יודעת מה לעשות מצד אחד לקחת יועצת הנקה מצד שני להפסיק לשאוב ולייבש את החלב זה כמו מלאך ושטן מדברים איתי

מבינה אותך, אמנם הנקתי שבוע, התחיל גודש של אחרי לידה ורק משאבה פתרה לי אותן ואז בשילוב של רצף טעויות הגעתי לשאוב בלעדית הלכתי ליועצות הנקה ומה לא ניסיתי, בערך עד גיל חודשיים שלה ניסיתי אפילו הנקה ביום אבל היא לא זרמה וגם אז היו לי רגשות אשם, הרגשתי נורא עם עצמי וגם עכשיו אני מרגישה נורא עם עצמי אבל שאבת חצי שנה עד עכשיו, זה מדהים!!! זו השקעה הרבה יותר גדולה מהנקה והמון אנשים אמרו לי את זה לגבי זה שאת רוצה לסיים זה מובן, כמו שאמרתי אני גם בתקופה האחרונה הייץי חסרת כוח לשאוב התחלת טעימות? כמה פעמים את שואבת? אולי תורידי אפילו שאיבה אחת?

הייתי שואבת 5 פעמים ביום וזה היה מספיק עכשיו הורדתי ל2-3 ביום כי חזרתי לעבוד , עדיין לא התחלתי טעימות

מהרגע שמתחילים טעימות והם אוכלים יותר אוכל רגיל החלב/תמל נהיה רק השלמה, אגב בגיל 7 חודשים התחלנו לשלב לה גם תמל שלי בת 8 וחצי חודשים ועכשיו בגן נגיד היא לא רוצה השלמה של חלב אחרי ארוחה של מוצקים בגן (מביאים לה מסטוק קפואים שהצלחתי לייצר בחג) לפני שחזרץי לעבוד שאבתי 3 פעמים ביום מה שיצר מצב ששאבתי ממש לפני היציאה לעבודה וישר אחרי החזרה, זה היה נוראי אז ויתרתי על השאיבה אחרי העבודה וגם ההריון כבר התחיל לייבש לי אחרי כמה זמן הורדתי כבר לפעם אחת ביום פשוט בשעות הערב עד שעכשיו בחג הפסקתי, זה ממש קשה לשלב שאיבות עם עבודה ושוב, זה מצחיק שאני אומרת לך את זה ובאמת מאמינה בזה אבל לעצמי אני לא מסוגלת להגיד את זה - את מדהימה, לא משנה מה תחליטי! תחשבי ששאבת חצי שנה וגם אם תחליטי להפסיק לשאוב הוא כבר בגיל שחלב אם לא חייב להיות התזונה העיקרית שלו אני בטוחה שאת אמא מדהימה ושהקטני שמח ומאושר❤️

גם שאבתי 5 פעמים תקופה ארוכה מאוד מאז שירדתי משאיבה כל 3 שעות, הורדתי ל4 ואז שבועיים בערך לפני שחזרתי לעבוד הורדץי ל3 פעמים

אלה שלקחו יועצת הנקה מה יעצה לכן כדי להמשיך בשאיבה ושיהיה חלב ? ק