מה הכי קשה לכן בלהיות אמהות?

הלילות הלבנים

הדאגה והאחריות. השינוי בחיים

שאין לי אותי. נותנת הכל לילדים ולבעלי ולי לא נשאר...

לי אישית המירוץ הזה אחרי האוכל, להכין לו אוכל בריא לדאוג שהוא יאכל אותו ולהילחם עם ההורים שלי והמשפחה לא לתת לו ממתקים או שטויות

אני כמו אורה אני אמא ל2 ומרגישה שיש אפס זמן פנוי לעצמי... איך שאני מתיישבת לבנות פאזל(3000 חלקים) קם ובוכה כנל לגבי לאכול לעצמי ושאר הדברעם הקטנים

הדר גם אני עכשיו עם פאזל ענק! רק 2000 😅 דווקא בת השנתיים וחצי עשתה איתי קצת. נתתי לה כמה חלקים של אותו אזור והיא הרכיבה אותם

כן גם אצלי הגדולה בת ה3 מנסה לעזור לי אבל בואי צריך גם לשחק איתה בדברים שיהיה לה כיף ופםאזלים שמתאימים לה

זה גם השקעה וזמן:)

לחנך. לתפוס את תפקיד ה״רעה״ כשצריך😩

הסבלנות גם כשאת גמורההה

דבר ראשון כולכן אלופות ולביאות! אשתף גם את דעתי. אני כמו הודיני - גם לי הכי קשה החינוך. לדאוג לתת לו ביטחון, כל הזמן לחשוב איך זה ישפיע עליו בעתיד, כל פעם שאני קצת כועסת עליו ובוא בוכה, אז ישר רצה לי המחשבה בראש ״יש מצב עשיתי לו טראומה עכשיו?״ אני יודעת שלרוב זה רק מחשבות אבל לי אישית החלק הזה קשה במיוחד בעיקר כאדם רגיש קשה לי לשים את המסכה הסמכותית לפעמים. כל מה שציינתן בכללי קשה מאוד. הורות זה לא קל. זה מדהים נפלא הרגשה שאין כמוה אבל זה לא קל ומותר לנו גם לדבר על החלק הזה לפעמים❤️

וואו מתמצתת ל2 עיקריים וממש בולטים אצלי בתקופה האחרונה: (בת שנתיים תכף) 1. מרדף אחרי האוכל - שתאכל הכל ובריא וההכנה של האוכל מקשה עליי. 2. הסבלנות שאני לפעמים לא מוצאת כדי לשחק איתה ולהעשיר אותה בידע והסרטים שאני לא משחקת איתה ולא מפתחת אותה מספיק ואימהות אחרות שמוציאות את העיניים שהן יושבות עם הילדים שעות והמצפון הבלתי פוסק על הנושא הזה.. קשה