מרגישה שהחיים שלי נהרסו מאז שהתחתנו, הוא פשוט מכבה אותי, אני אוהבת לחיות לצאת מסעדות לטייל, הוא לא אוהב ואם יוצאים פעם ב למסעדה אז הוא עושה לי פרצופים ומחריב את כל הערב. מרגישה שעלה לי, ואין לי כוחות להכיל אותו יותר!! כשהייתי רווקה הייתי מתלבשת יוצאת נראת ומרגישה בשיא שלי למה אני אמורה להרגיש ככה בחיי נישואין! אני פשוט שואנת את בעלי לא יכולה איתו כברררר אנחנו הפכים כל מה שאני אוהבת הוא שונא פשוט נמאס! וכבר מזמן גם אין לנו חיי מין פשוט לא באלי עליו, לא באלי שיהיה קרוב אלי לא באלי כלום איתו! והוא די גורם את זה לעצמו בהתנהגות שלו! שום דבר שעושה לי טוב הוא לא עושה

זה היה גם לפני הנישואין? או שהשתנה

ניסית לדבר איתו על זה?

את האמת שהכרנו בקורונה אז גם ככה לא היה לאן לצאת

יש משהו טוב שאת כן אוהבת בו? האם את יכולה להיזכר בדברים שאהבת בו ולכן התחתנתם? הם עדיין שם?

תראי,בדר"כ השוני בין בני הזוג זה מה שמשלים... סתומרת-אני לדוגמא ממש עם פתיל קצר ובעלי אדיש.אז זה טוב כי כשאני מתעצבנת והכל הוא אדיש ולוקח את המושכות לידיים... תארי לך שתינו היינו אדישים/עם פתיל קצר....מה היה הולך בבית חח. נכון שזה מדכא אבל אתם צריכים למצוא את האיזון. נגיד תסכמו ביחד איזה יום קבוע אתם יוצאים ואיזה יום נחים בבית,איזה יום רואים סרט בבית וכו'... תני לו לבחור מקום ליציאה שלא יעשה פרצופים,וגם אם הוא לא יהיה מרוצה הוא יבוא בטענות לעצמו כי זה שבחר את המקום... בקיצור תנסו למצוא איזון שאת לא תיהיי מתוסכלת וגם הוא לא.

למה לא בדקת את כל זה לפני בנישואין? שאתם באותו ראש

גם בעלי לא אוהב לטייל הוא מתחבר יותר למסעדות ואני יוצאת לטייל כל שישי ושבת עם המשפחה שלי או שלי עם חברות ממש לא מונעת מעצמי את זה.

הוא נותן לך לצאת עם חברות ? אם כן צרי עם חברות גם אני לא אוהבת טיולים ובעלי מת על זה הוא הולך עם חברים. ואנחנו מוצאים חוויות זוגיות אחרות