היי יקירות.. חשבתי הרבה אם לשתף את זה אבל אני מרגישה חסרת אונים. אני ילדתי לפני שנה וחודש, ומאז הלידה אני מרוחקת/ סולדת רגשית. הכוונה היא למשל- אם הייתי מטורפת על כלבים- היום אני לא יכולה שיתקרבו אליי. אבל הכי חשוב- בעלי. מרגישה כאילו אנחנו שותפים ותמיד כשהוא מחפש קרבה ומגע- אני מתעצבנת, מתרחקת ומרגישה שאני לא רוצה את הקרבה הזאת איתו. זה לדעתי יוצר בינינו חיכוכים שעוד יותר הופכים אותו לבלתי נסבל עבורי. פעם היינו דביקים והיום אני פשוט לא מסוגלת!! מדגישה שזה מאז הלידה שקרתה לפני פ**קינג שנה וחודש! זה המון! אז הורמונלית אני לא. מה קורה לי? וטיפול זוגי לא רלוונטי גם מבחינה כלכלית וגם כי לא רק כלפיו אני מרגישה ריחוק רגשי. (לציין שלילדה אני קשורה ומחוברת עד כלות נשמתי!)

יקירה, את צריכה לראות פסיכולוג/ית. אין מנוס מזה. ואין פה עניין כלכלי כי יספקו לך פסיכולוגית בקופת החולים שאת חברה בה. זה שאת מחוברת לילדה זה נפלא, אבל היא צריכה גם להרגיש שהיא גדלה בבית שההורים אוהבים אחד את השנייה וילדים מרגישים הכול הכול. גם בן הזוג שלך ודאי מתוסכל מהשינויים שחלו אצלך. ובכל זאת זה גבר שכן התאהבת בו פעם והקמת איתו משפחה, חבל שזה יהרס. תפני אחרי החג לקופת החולים שלך ותדאגי לעצמך למענך ולמען הסביבה.