אשמח לעזרה : אז ככה אני ובעלי 5 שנים יחד 3 ילדים 10 חודשים , 6 שנים , 3 שנים.. וכרגע אני בהריון חודש שישי , לפני כמעט שבועיים רבנו , התווכחנו מרוב שעבר כמעט שבועיים אני כבר שמעתי על מה , בגדול זה על זה שהוא נכה רגשית , אה שחכתי לציין יש לנו שגרה שוחקת , הוא עובד בבוקר ואני בערבים , משמרות עם הילדים לפני שבוע היה לי נפילת מתח ( מתחילה להיזכר ) והייתי בדאון הרגשתי קושי שאין לי חיים ,ואני רק בין עבודה ו4 קירות , משועממת , וגם שסופש'' אני הולכת שבת לאמא שלי והוא לאמא שלו ומבלה בשאר היום עם חברים , עד שאני חוזרת מוצ''ש ואז שנינו ביחד בבית , אז ככה אני ימשיך הרגשתי בדיכאון עצובה חנוקה בגרון , שאין לי זמן לעצמי להיות שלי כל היום סביב ילדים בקושי אנחנו מתקשרים , הייתי אצל אמא שלי והוא חייג,ואמרתי שאני בסערת רגשות יותר נוח לי להתכתב ,מפה לשם מנסה כמה פעמים לחייג תוך כדי התכתבות בקריאה שאני יענה לו רוצה לשמוע את קולי , ואני לא רציתי לדבר , לא יכולתי ,הייתי עם דמעות והעדפתי להתכתב ,מפה לשם סיפרתי לו שאני מרגישה חנוקה משועממת חסרת חיים ,וקשה לי עם השגרה הזו , ועד שמגיע שבת אני עוד לא פוקחת את עיניי לא שותים קפה יחד ,הוא ממהר לצאת לבית של אמא שלו על הבוקר , האם אלה החיים שאני רוצה ממש לא . בקיצור הוא התקשר בסוף עניתי לו , ניסה להרגיע להגיד שאני אלופה ואני עושה את כל המטלות על הצד הטוב ביותר ואם אני בדאון זה לא שווה לאף אחד ,לא לילדים ולא לו , הצליח לנחם קצת ולהרגיע ,.. לאחר מכן יצא שבת עלינו הביתה חזרתי מאמא שלי והוא חזר מחברים יושבים ומדברים , אומר לי שאמרתי לו בתקופנות שיש דברים באוטו שצריך להעלות שהכי לא נכון ,אפילו לא היה לי את האנרגיה הזו , הייתי בבעסה ,ועדיין מצב רוח ירוד , ואז בבית טענתי שהרגיש אותי שהוא יוצא ככה על הבוקר , שלא מעניין אותי מאיך שהבית נראה , ואנחנו לא יושבים שותים קפה ,וקמים כמו משפחה נורמלית , למה בזמן שאני ישנה מתעוררת מגלה שלא בבית זה לא נעים , ועוד דברים שהוא לא רגיש מספיק אם בכלל ,אין לו אינטלנציהיה רגשית , ועוד דברים שהפריע לי - אז החמור קם בעצבים ואמר נמאס לי כבר באת עם פרצוף תחת , והתחיל להתווכח ולקלל אותי ואני אותו בחזרה ,והתחיל להתלקח המצב ,הייתי עצבנית שאני במקום פגוע ורגיש במקום להרים לי מצב רוח הוא בא תוקף אותי ,לא משנה אם זה היה נמשך גם שבועיים הוא צריך להיות שם בשבילי ולרוממם לי את המצב רוח האומנם ? אני טועה , מפה לשם למחרת הייתי טעונה ועצבנית ,שלחתי לו הודעות חריפות וקללות ,ואת האמת להגיד לכן הרגשתי הקלה שעשיתי זו .. והוא לא נפל לזה ,אמר אני משועממת. מפה לשם מדברים רק בקשר לילדים ,אה שחכתי עוד דבר שהפריע לי גם היה לי יום הולדת בפברואר ,והוא לא עשה דבר , אמרתי לו מה קורה עם זה ,לא מגיע לי ? חשבתי נלך לאנשהו צימר להתנתק במיוחד שאנו עובדים קשה זה סיבה למסיבה , זה מאוד פגע בי .. ואז לא מדברים אחרי שבוע הביא לי שרשרת זהב בקטע של כאילו לצאת לידי חובה , בלי ליצור קשר עין תוך כדי שאני עושה פעולות בבית אומר מאחל לך המון סבלנות ונחת מהילדים , התעצבנתי שככה לא מביאים במיוחד שאנחנו בריב מביאים ברוגע מסתכלים בעיניים מאחלים דברים טובים מתחבקים מתנשקים , עם עזרה בקשירת השרשרת , והוא במקום להבין אומר לי תגידי תודה רבה, אי אפשר לרצות אותך , אף פעם.נמשך ברוגז מדברים רק בקשר לילדים הריחוק מטורף , דיבר עם אחי שהוא נפגע וקיללתי , אומר שיעשה הכל שייהיה לי טוב אך בפועל הוא מונע מאגו ולא בא עושה שיחה של התנצלות.בפסח קנה לי בושם ודאג שהילדים ייתנו לי אותו ויגידו חג שמח בזמן שאני בחדר , אני לא מבינה עוד פעם אותה טעות. בקיצור כמה שחקנה ויעשה ,הוא חייב להתנצל ולדבר איתי ללב במקום לבוא בעקיפין זה לא עוזר לי . פסח הלכנו למשפחתו ומדי פעם אנחנו צוחקים כי שוכחים מהמצב. . אבל לא כמו תמיד הוא לא קורא לי מאמי כמו תמיד הוא פונה אליי.. ב את שומעת כנ''ל אני , שנינו באגו שלנו ,הוא לא עושה את הדברים נכון בעליל , ולי קשה שהוא לא בא ומדבר הוא כאילו מתעלם מהפיל בחדר , שלא נדבר אין סקס כבר שבועיים , מה שגם גורן לי לחשוב מה הוא גבר , לפחות בשביל זה הוא לא רוצה להתפייס ? מוזר מאוד , ..תודה רבה למי שקראה עד לפה , אשמח לשמוע חוות דעת

ואו ליבי איתך . לא קל !!! למה בשבתות את אצל אמא שלך והוא אצל אמא שלו ? תשברו את השיגרה הזאת שבת עושים ביחד כולם לא משנה איפה אמא אבא והילדים .

כי אני נוסעת על שבת לאמא , ואחת לשבועיים שלוש להורים שלו , והוא לא רוצה לבוא כל שבת להוכיח , אומר שצריך להתאוורר זה היום היחיד בשבוע רוצה להיות עם חברים

לא הבנתי. אתם שבתות בנפרד?

כן. הוא נוסע לאמא שלו על הבוקר שעוד לא פתחתי עיניי ,ואז אני הולכת בצהרים לאמא שלי והוא מעדיף להיות עם חברים בטענה , שזה היום היחיד בשבוע והוא רוצה להשתחרר