יש לי ילדה בת שנתה וחודשיים שהיא נשבעת מגיל לידה עד עכשיו לא מפסיקה לצרוח פשוט בכיינית משהו לא נורמלי אני כבר כייפה ממנה אין לי חשק לקום בבוקר נשבעת אני מאחלת לכצמי לישון ולא להתעורר מהסיוט הזה היא שואבת לי את כל הכוחות כל האנרגיות כל היום כל היום בוכה בכל מובן המילה בהתחלה כשהייתה יותר קטנה חשבתי בטח יעבור ככה כולם אבל זה פשוט לא עובר והיא צורחת ובוכה בקול כל כך חזק שכל העולם שומע אותה ושום דבר לא מרגיע אותה לא אוכל לא רוצה לישון רק צורחת ובוכה כל היוםש לי ילדה גם בת שנתיים וחצי אבל היא הייתה כזאת כן בכתה אבל לא עד כדי כך זה פשוט נורא אין לי חיים אני לא יכולה לעשות כלום רוצה כל הזמן לידיים כל הזמן כל הזמן בוכה ובוכה אני מרימה אותה לפעמים נרגעת לרוב ממשיכה לצרוח פעם הייתי איתה אצל רופאה שרק ראתה חלק קטן מהצרחות שלה ושאלה לי למה היא ככה צורחת ובוכה ככה זה תמיד אמקתי כן ויותר גרוע אז הציעה לי לתת לה משככי כאבים אבל אני לא יכולה לתת לה משככי כאבים כי אז אני צריכה כל יום וכל היום לתת לה שזה לא הגיוני ולא כואב לה כלום היא פשוט בכיינית אמא שלי מתה מתה על ילדים ושומרת על ילדים מאז שהיא צעירה והילדה הגדולה כל הזמן אצלה אבל הקטנה היא לא מוכנה אפילו לשמור עליה שעה היא אומרת שהיא ילדה סופר קשה שכלול לא מרגיע אותה חוץ מציצי ואני פשוט עייפה ושונאת את ההנקה וכל כך רציתי להניק אבל היא גרמה לי לשנוא את ההנקה ואני שונאת את הרגע שחשבתי להניק זה כל כך מעייף אותה ואני לא מצליחה לגמול אותב ואני פשוט חסרת סבלנות שונאת להניק ואני מתחרפנת מהצרחות שלה ובעלי צהבוקר עד מאוחר חוזרה מעבודה ואני לא מפסיקה לריב איתו על זה שאני מתמודדת איתה לבד וכל היום שומעת את הבכי הזה והצרחות אני מדוכאת מהחיים שלי בא לי למות לפעמים אני מאחלת לעצמי ללכת לבית חולים לפחות שם אוכל לנוח קצת אין לי עזרה אני רושמת ופשוט בוכה אף אחד לא מבין אותי אני עם שתיהן כל כך קשה אבל הקטנה מוציאה אותי מכל שקט איך שהיא מתעוררת היא מתחילה את היום בצרחות ומסיימת אותו ככה לא נותנת לי מנוחה בשום מקום לא ברכב כל בנסיעה צורחת היום אצל ההורים לא הפסיקה לצרוח שפשוט קמתי והלכתי כי כולם שם אחים שלי ואבא אפילו לא יכולים לסבול את זה הם לא אומרים אבל אני רואה על הפנים שלהם בכל יציאה חייבת לבכות במסעדה כולם יושבים רק אני כמו כלבה צריכה לקום לצאת לנסות להרגיע אותה בבוקר לשתות קפה אסור לי היא מתחילה לצרוח רוצה לידיים שירותים גם אסור אפילו בלילה יושנת לידי היא והגדולה לא מספיק כל זה גם שתיהן לידי ואני לא מעיזה לזוז או לקום לשירותים כי הן יתעוררו ולא יתנו לי לישון ןכן נסיתי אלף פעם להעבחר למיטה ולחדר שלהן ללא הצלחה אני כבר גמורה בגוף שבור נפשית אין לי שום חשק לחיים שונאת את עצמי פעם הייתי בנאדם באמת עם שמחת חיים ותמיד חשבתי איך אנשים כל הזמן כועסים אני אף פעם לא הייתי בנאדם עצבני ותמיד חשבתי בראש שלי שאני אף פעם לא התעצבנתי ואיך שאני אוהבת את החיים אבל היום אני שונאת את החיים שלי שונאת לקום בבוקר שונאת את השגרה שונאת את זה שאין לי סבלנות שכל דבר שובר אותי אני כל היום בוכה אני לא יודעת איך להתמודד עם הכל מהבוקר עד הלילה אני עושה הכל כמו חמור לא יושבת דקה ועד שאני כל כך מחכה לנוח בלילה אפילו את זה אין לי

חיבוק גדול..קראתי אותך בלי נשימה.. מה גורם לילדה לצרוח היום? למה היא צורחת? היא בגיל שמבינים ומתקשרים. מה היא רוצה? למה צורחת גם בנסיעה? איפה הקושי שלה?

נשמע מאוד מאוד מתיש וקשה אני יודעת שכשנמצאים בתוך זה זה מרגיש נצח אבל זה זמני, היא תגדל וזה ישתפר היא בגן? זה יתן לך כמה שעות הפסקה ניסית להתייעץ עם איש מקצוע? לוודא שאין משהו רפואי ואז לנסות להקל עליה ועליך, יש ילדים מאוד רגישים לאור/רעש אולי יש משהו שמפריע לה?

ואי קודם כל מצטערת לשמוע שאת במצב כזה,בטוח לא פשוט בכלל… נשמע שאת צריכה כמה שעות לעצמך,שבעלך יעשה מאמץ וישמור עליהן ותלכי לקחת לעצמך זמן כי אם לא זה יילך ויחמיר אצלך אין דבר כזה שכל יום תהיי ככה בסבל זה לא טוב לאף אחד וגם הילדה בטח מרגישה אותך וזה גם עוזר מאוד לצרחות והבכי. ברגע שמרגישים לא רצויים מסיבה כזו או אחרת יהיה קשה מאוד להפסיק את ההתנהגות הזאת , באמת הפתרון היחיד זה לקחת כמה שעות לעצמך,תנשמי תתפנקי כל מה שאת צריכה ותחזרי עם כוח וסבלנות וסיכוי גדול שתראי דברים שגורמים לה להתנהג ככה שלא הצלחת לשים לב אליהם מרוב עומס ותוכלי לעזור לה נשמע שהיא צריכה המוןןןןן אהבה וחום אז כמה שתצליחי לתת לה מכל הלב תתני,ואל תשכחי את עצמך! יש לך בעל,אמא ואבא ואחים שמישהו יעזור לך!! לא כל יום פעם בכמה זמן שתוכלי לשמור על שפיות להם יהיה אולי קשה כמה שעות אבל את יותר זמן עם זה,אז תבקשי שיעזרו לך ויקחו אוויר כדי שתוכלי גם לטפל בילדה

אפרת אני באמת לא יודעת למה היא בוכה כי זה לפחות מגיל חצי שנה התחיל ככה שהיא כל הזמן בוכה ובוכה ואני חושבת פעמיים כשאני נוסעת למקומות שהם קצת רחוקים כי אני יודעת שהנסיעה תהיה פשוט סיוט היא יכולה לבכות כל הנסיעה לא משנה כמה זמן זה יקח היא לא תעצור לפני כמה ימים נסיעה של שעה כל הדרך בכתה אני באה מרימה אותה נרגעת מחזירה לסלקל שוב צרחות ואי אפשר להרים אותה כל הדרך אנחנו בנסיעה וזה פשוט סיוט לשמוע צרחות כל הדרך ולא סתם צרחות זה צרחות בכי בלי סוף החלםתי לה 3 סלקלים שמתי אותה בכיסא בטיחות אבל זה לא זה אני נותנת לה מים או חטיף גם זורקת וממשיכה לצרוח .. ללי הלוואי והייתי יכולה לשים אותה בגן היא פשוט תעשה להם סיוט שם היא לא מסכימה שאף אחד ירים אותה אפילו הורים שלי היא לא תמיד מסכימה ואם כן זה לכמה דקות ומתחילה לצרוח רוצה שאני ארים אותה אם אנחנו בחצר והיא משחקת ועובר דוד שלה או מישהו ממשפחה היא ישר רצה אליי ובוכה שאני ארים אותה מפחדת מאנשים שלא מכירה אותם כל כך טוב ואני גם לא יודעת למי אפשר לפנות לאיזה איש מקצוע שמבין או יכול לבדוק את העניין אולי את יודעת להגיד לי למי בדיוק כדאי לגשת?

תיארת פה כמה מצבים. לגבי הפחד מזרים, זה מאד נפוץ והגיוני. הבת שלי לא יכלה ליצור קשר עין עם מבוגרים זרים, ממש חשבו שיש לה איזו בעיה. אבל היא פשוט מאד נרתעה מהם. חס וחלילה אם היו מתקרבים אליה, הייתה רצה אלי בוכה. מה קורה כשאתן בבית? היא גם בוכה הרבה? מה היא עונה כשאת שואלת אותה למה היא בוכה? מה היא רוצה? מה יעזור לה?

גאיה בעלי פשוט לא מבין אותי וגם לא אכפת לו הוא כל היום בעבודה איך שחוזר מעבודה או שהולך לישון כמה פעמים ביקשתי שיקום בלילה ישב עם בילדה כי היא עושה בלגן לא רוצה לישון ורוצה שעות שאני אניק אותה ואין לי כוחות אז הוא עושה לי אני יש לי עבודה תשבי את איתה הוא לא עוזר בכלום לפני יומיים גם לא ישנתי בבוקר מעצבים אמרתי לו שזאת גם בת שלו אז הוא גם צריך לשבת איתה ואני גם רוצה לנוח אז הוא ענה לי רת לא מביאה את הכסף הביתה אז את תגדלי את הילדים מה שאת גם לא יודעת לעשות ורק מתלוננת ולא עושה כלום ואני פשוט כל היום עובדת מנקה מבשלת הכל הכל ולא נחה לרגע אבל אין עם מי לדבר ואמא כמו שרשמתי היא מתה על ילדים אבל היא לא מוכנה לשמור עליה גם פעם שהייתי באה לבקר הם היו תמיד מבקשים שאני אבוא ושאני אבחא את הילדה הגדולה לפני שהקטנה נולדה ותמיד באו ולקחו אותה לטייל היום אם אני מתקשרת שאני באה לבקר מרגיש בלי חשק בם מקבלים אותי כי הם לא יכולים יותר לסבול את כל הצעקות והבלגן הזה

אפרת היא לא מדברת עדיין הץאס באמת שקשה להבין אני מנסה להביא לה צעצוע או לתת לה משהו לאכול אבל זה לא תמיד עוזר זה כמעט ולא עוזר אפילו היא המון מושיטה ידיים שזה הדרך שלה לבקש שאני ארים אותה היא יכולה להיות כל היום על הידיים אבל זה בלתי אפשרי ככה כל היום להרים אותה

מגיל חצי שעה ומעלה הם מתחילים עם השיניים וזה נורא כואב להם במשך חודשים עד שהשן יוצאת ואז מתחיל סבב חדש, ויש גם חרדות נטישה ואי שקט קיצור צריך הרבה סבלנותת תעזרי בבעלך כמה שאפשר אולי תשימי אותה בגן יהיה לה כיף וגם לך

מצטערת לשמוע!! אני מציעה לך שתתיעצי עם הרופא משפחה לתת לך לעשות לה את כל הבדיקות כדי שתהיי בראש שקט שאין לה כלום..

נשמע שאת תקועה בגלגל, היא קשה עם זרים אז רק איתך אבל בגלל שהיא רק איתך לא מתרגלת לאחרים את צריכה לשחרר, הייתי מנסה להכניס לגן, הרבה פעמים הם כן יודעים להתמודד ועצם שינוי האוירה והילדים האחרים גם יגרום לה להתנהג אחרת שווה לפחות לנסות תתחילי עם רופא משפחה תראי אם יש לאן להפנות אותך ואם לא הייתי מתייעצת עם פסיכולוגית של הגיל הרך

דבר ראשון לשלול בעיה רפואית, אולי משהו פנימי שאת לא יכולה לראות בעין אבל נורא מציק וכואב לה. דבר שני בגיל שנה וחודשיים אם היא אוכלת טוב אוכל רגיל כמות ההנקה צריכה להתחיל לרדת. דבר שלישי את צריכה לדבר עם מישהו שמבין בהדרכת הורים ולקבל טיפים איך להגיב לצורת ההתנהגות שלה, ממליצה בחום על נעמה שהיא מדריכת הורים מדהימה- 054-888-5586 דבר רביעי בעלך מזעזע. מה זה חלוקת התפקידים הפטריארכלית הזאת שקיימת לו בראש. את לא עשית את הילדות האלה לבד! הוא חייב להיות שותף מלא בגידול שלהם! את עובדת פי מאה קשה יותר ממנו אז אל תאפשרי לדיבור המזלזל הזה להתקיים בכלל. תפסיקי לנקות ולבשל ולהכין בשבילו כדי שיתחיל להעריך אותך ויפסיק לקחת אותך כמובן מאליו. דבר חמישי הייתי שוקלת גן בכל זאת אולי גננת מנוסה תדע מה לעשות במצב כזה וגם הילדה תחקה את הילדים האחרים ואולי מסגרת עם חוקים ברורים תהייה טובה לה, אין לך מה להפסיד. בהצלחה 🤗