אני לא יודעת מה לעשות אני מאבדת את זה.. ילדתי לפני 10 ימים קיסרי חירום. פחות משבוע אחרי הניתוח בן הזוג בא לי ביציאה שהוא רוצה לצאת עם חברים, כשאני אחרי ניתוח בקושי זזה עם תינוק קטן. התווכחנו אחרי שניסיתי להסביר לו שזה לא מתאים. הלך לישון עצבני כמו ילד שלקחו לו צעצוע ורק למחרת אמר שהבין אותי אחרי שפתחתי את זה. היום יצא מהעבודה והלך לישיבה אצל חבר ולא אמר לי. עוברת השעה שהוא צריך להגיע ולא מבינה איפה הוא התחלתי לדאוג. התקשרתי ענה מהר ואמר אני תכף חוזר אלייך אני עסוק. התכף הזה היה שעה! שאני מחכה ולא מבינה מה קורה מתחילה להריץ סרטים בראש. שולחת לו הודעה למה הוא לא מעדכן והוא אומר לי אני אצל חבר כבר יוצא לכיווו הבית כמובן שהיו פקקים וחזר רק לפני חצי שעה! אני רותחת מעצבים. הוא אומר שהוא לא עולה הביתה עד שאנחנו מדברים בחוץ לא ליד הילד (אני אצל ההורים). אמרתי לו שאני לא יורדת ויהי מה, הוא לא עלה עד עכשיו. לא מבין מה עשה לו בסדר אחרי שהסברתי לו כמה פעמים, פשוט מטומטם. אומר שאם הייתי רוצה לצאת עם חברה היה מפרגן לי בכיף רק בשונה ממנו אין לי לב לעזוב את התינוק כל כך מהר ולצאת לבלות

היית אצל ההורים? את לא יכולה לתפקד ברמה שאת צריכה אותו כל רגע לצידך? אם כן אז לא בסדר שהוא הלך אבל אם לא… אז צריך גם לדעת קצת לשחרר… לא קרה כלום אם ערב אחד הוא הלך לחבר ועוד הודיע על זה אם יותר מדי תחנקי אותו הוא יתפוצץ בסוף🤷‍♀️

זה היה שישי בלילה סביבות 11 כולם הלכו לישון, הייתי צריכה אותו.. ברור שהיתה פעם אחרת שהייתי עם כולם בבית ואמרתי לו תהנה אבל אני לא חושבת שאני חונקת אותו אני חושבת שזה הבנה בסיסית של המצב והוא לא מבין

יש הבנה בסיסית ויש טראומה של הלידה שגם הוא עבר ! נכון שאת עברת את הניתוח אבל תתפלאי לשמוע שהגברים עוברים לא פחות וזה הדרך שלהם להשתחרר ממה שהם עברו ... נכון שיש מקום להידברות והבנה אבל כל עוד הוא חוזר ובסהכ הוא בסדר אז תני לו ... זה משבר שיעבור

נופי נכון, אפשר לשחרר לפעמים אבל לפי מה שאני מבינה זה הריון ראשון+ניתוח קיסרי והכל ככה טרי וכואב וצריך כל הזמן מישהו לידך אבל למה לא יכל לשתף ולהגיד שהוא צריך כמה שעות לנשום ולהיות עם חברים אבל בשביל מה להסתיר ולא לענות ולעשות סצנה...

כאילו בעלי מעדכן אותי אם הוא עוצר בתחנת דלק אחרי העבודה כי הוא יודע שאני רק מחכה שיבוא! אז באמת מעצבן ולא בןגר ההסתרה הזאת.. אני בטוחה שאם היה אומר לך שהוא צריך קצת אויר ומדבר איתך גלוי זה היה נראה אחרת

שקד אני מסכימה איתך, זה מה שהסברתי לו ששיחה של 2 דקות היתה מונעת את כל זה. רק להגיד לי! זה משגע אותי שעובר הזמן אני לא מבינה איפה הוא ואז לכאורה מבינה שהוא אצל חבר

אם יש לך עזרה מההורים שלך, הייתי ״נותנת״ לו לצאת ולהתאוורר. הם חוזרים גם הרבה יותר נינוחים ושמחים אחרי פירוק אנרגיה עם חברים. זה לא שהוא טס, רק יוצא לכמה שעות. (זה אם יש לך עזרה אמיתית מההורים ויש את היכולת!) אם לא, אז לא בסדר שרצה לצאת ולהשאיר אותך במצב כזה שאת לא מסוגלת לזוז. ולמקרה שהלך בלי להודיע- לא בסדר. רק שיעדכן. פשוט פחד שתתחילי שוב להגיד לו לא לא

בשעות שיש לי עזרה אני הכי מפרגנת לו וגם מתי שמעדכן אותי אני מרגישה עם זה טוב ואומרת לו תהנה. בלילה כשאמא שלי ישנה אני והוא אחראים על התינוק והוא רצה לצאת בלילה

הבעיה פה זה לא העבודה שיצא אלא העבודה שהסתיר ממך, מרתיח מאוד אין ספק יאללה צאי גם עם חברות מגיע לך שגם הוא יפרגן לך

לאן יש לו לצאת בשישי בלילה?

חברים..

זה בסדר לצאת עם חברים גבר או אישה זה לא בסדר לרצות לצאת כשהאישה שלך זקוקה לעזרתך כי פיזית היא כרגע פחות חזקה ויש תינוק שצריך לטפל בו וגם אם את אצל ההורים ואני בטוחה שאמא עוזרת לך ההכלה הנפשית שאנחנו זקוקות לה מהבעל שלנו אחרי לידה אמאלה הרגשתי חסרת אונים בלעדיו אז אני כלכך מבינה מאיפה זה מגיע לך פשוט לדבר תסבירי לו שאת זקוקה לו ותבהירי לו שאת לא נגד חיי החברה שלו את פשוט צריכה אותו טיפה יותר כרגע וככה הוא יבין שזה לא מגניב ללכת לחבר בשושו ולא לגלות לך כביכול כדי שלא תכעסי כי זה יותר מכעיס

דיברתי איתו אתמול עד 4 לפנות בוקר וניסיתי להסביר לו שלעדכן אחד את השניה זה המינימום וזה לא אומר שאני לא אסכים לו ושהוא כלוא אבל הוא בנאדם נורא עקשן ומפחד על החופש שלו וכביכול זה היה ככה מתחילת הזוגיות, הוא כל פעם מפחד שאני רוצה לשלוט עליו וזה ממש לא ככה אני לא מבינה מאיפה זה מגיע. אני בסך הכל רוצה להיות מעודכנת ושלא ישקר לי

איזה חוצפן! 10 ימים אחרי קיסרי לא יכלתי לזוז מבינה את כאבך. חייב ניעור רציני ולהבין שדבר כזה לא לגטימי. אני בעד לשחרר ליציאות אבל לא שאת סובלת וצריכה אותו. ובטח שלא להעלם ולהסתיר ולספר לך בדיעבד. ככה לא מנהלים בית. הוא לא יכול להשתמש בתסביך שלו בתור תרוץ. יש לך בעיה? לך לטיפול פסיכולגי. ממנת בכיף. לעשות מה שהוא עשה זה משהו שאני אישית לא הייתי מסוגלת לסלוח. זה לעזוב את אישתך שהיא צריכה אותך. איזה זוגיות יכולה לצמוח מזה?

נשמה פשוט תצאי. אתם לא בכלא. נכון שזה צריך להיות נוח לשניכם אבל מותר לו לצאת וגם לך. כל עוד את לא מניקה את צריכה לצאת.... אם הוא יהיה עם הילד את לא נוטשת אותו ולא כלום. לקח לי המון זמן להבין את זה

חיבוק אחותי את צודקת אישה אחרי לידה צריכה אקסטרה רגישות אני איתך