מה עושים למה כל החיים זה לוף מחורבן של בית עבודה לימודים. טיפול בילד הכל כל כך אינטנסיבי. אינלי זוגיות בגרם לא שכבנו כבר חמישה חודשים בקושי מדברים כל היום רבים מריבות ארוכות ושתיקות בלתי נגמרות. כל מה שאני אומרת מנסה לפתוח מולו הוא ישר שובר כלים ומתפרץ לי נמאס כבר. היום אמרתי לו שדייי ואני לא מוכנה לדבר איתו רק אחרי טיפול זוגי. אבל כמה אפשררררר מפחדת להביא עוד ילד כי למה? ואם פתאום נתגרש? למה ילד צריך לסבול את המציאות ההזויה הזאת.. וואלה אם זה היה תלוי בי בלבד כנראה שמזמן הייתי גרושה. כי נמאססס לי מהבנאדם. לא עושה כלום בבית חוץ מלחרבן ולאכול. היום הי. בבית אמרתי לו אולי הילד ישאר איתך. ישלי ככשיו סרטים עם המעון של הילד הוא סובל שם. ואני השבוע כבר הייתי איתו יומיים בבית. ולא יכולתי כבר להחסיר מהעבודה. והוא גם ככה קצת מצונן החליט לא ללכת. אמר לי לא הוא יפריע לי וזה. אמרתי לו אתה יודע שלא טוב לט במעון. כן אבל אינלי מה לעשות עלאק ככה הוא עונה לי בן זונה. לקחתי אותו למעון מחוסר ברירה. והלכתי לעבודה אספתי אותו בחזור.. ואני לבד איתו רוב היום. הזמן היליד שאני רואה את בעלי זה שישי שבת. לא מרגישה שהוא מעריך מבין יודע מה אני עושה. התרגל שהבית נקי ויש לו בגדים נקיים בארון. סעמק למה גברים זה עם מפגר. וכשאני מעיזה להתלונן ולהגיד לו שייקח חלק .. מה את רוצה ממני אני גם עובד וגם לומד חוזר מאוחר בלילה.. חוזר אחרי שאני הולכת חישון ויוצא לפני שאני קמה. אבל גמאני עובדת וגמאני סטודנטית. וגם מטפלת בילד לבד. נמאס לי מהמציאות החרא הזאת. מזל שיש לי את הילד הוא אשכרה הקרן אור שלי בחיים. אבל לא מוכנה בשום פנים להביא עוד אחד. להתמודד עם שניים לבד ענק עלי. עם אחד אני מרגישה שאינלי חיים. כמה שאני אוהבת אותו והוא הדבר הכי חשוב לי בחיים אינלי זמן לעצמי בגרם. לא חברות לא בילוייים לא יציאות. כלום. אפילו לא לקניון או משהו. חוזרת מהעבודה גמורה מטפלת בו ובבית כביסה כלים ניקיון וסדר מקלחת משכיבה אותו מתקלחת ונכנסת לישון ככה לופ בלתי נגמר. מבאס שהחיים שלי ככה😞 סליחה על החפירה הייתי חייבת לפרוק ואינלי עם מי לדבר.. לא משפחה ולא חברות..בדיוק חשבתי על זה גם אשכרה אם אני מתגרשת אינלי אפאחד בעולם חוץ מהילד שלי.

כל פעם שאני מתלוננת הוא אומר לי את רוצה שאני אעזוב את העבודה? את רוצה שאני אעזוב את הלימודים? כאילו בחייאת תעזור לי למצוא פתרונות פרקטיים והגיונייםםןןם

מה עם טיפול זוגי?

ניסינו לא כזה הלך

אמרתי לו שאני רוצה עוד פעם אם לא זהו

נשמע ממש קשה, כל הכבוד לך את ממש אלופה אני גם עם ילד בן שנה וקצת ונורא קשה לי ןזה כשבעלי מגיע הביתה ב-5 חח מה בעצם מפריע לך באמת? זה שהוא לא נמצא בבית ? זה יוצר ריחוק? או הריבים וההתפרצויות?

הוא לא נמצא בבית לי קשה מאד עם הכל. גם להיות עם תינוק בן חמישה חודשיים לקום איתו בבוקר לקחת למסגרת ללכת לעבודה להחזיר מהמסגרת. להעסיק אותו בבית ובמקביל לסדר את הבית לקלח ותהרדים אותו. אחכ לשבת ללמוד. להתקלח ולישון.. ככה כל יום זה לופ בלתי נגמר בשישי כשהוא מגיע הוא לא באמת טורח לעשות משהו וכל דבר לוקח לו שעות מתחרםנת מיזה. לפעמים אני חושבת עדיף להיות לבד גם ככה אני מסתדרת עם הכל לבד. והוא רק מביא לי עצבים כשהוא נוכח ורואה אותי מתחרפנת עם הכל ולא עושה כלום.

מכל מה שרשמת הכי כןאב לי על הילד. במקומך קמה בבוקר ויוצאת לעבודה. אם בעלך בבית שישאר עם הילד ובהכי גרוע הוא זה שהיה שם אותו בגן ולא את. לא ברור לי למה הילד צריך להיות במקום שרע לו להיות בו.

לא נראלי שעדיף להיות עם אבא שאין לו אליו מצב רוח

לא מסכימה איתך אבא זה עדיף על מטפלת שעושה לו רע

עצוב היה לי לקרוא. זוגיות היא עבודה מתמשכת של הדדיות ונתינה והחוכמה היא לעשות הכול כדי לא להגיע למצב של נתק או של שיגרה שלא מאפשרת זמן איכות יחד. אם בעלך ואת עדיין רוצים לתקן את המצב אתם צריכים ללכת לטיפול זוגי ולקבל כלים פרקטיים שיעזרו לכם לשלום הבית ולעתיד מאושר יחד. שניכם צריכים לפנות זמן למרות ששניכם עובדים ולומדים כדי לטפל בדבר הכי חשוב - הזוגיות. שלכם. בהצלחה והלוואי שהכול יסתדר