ריב עם הבעל בעלי בן אדם טוב עם לב טוב שכולם אוהבים מעריכים ומכבדים. אנחנו גרים ביחידת דיור אצל ההורים שלו שבנו לנו במיוחד. היה לנו ריב ביום שישי לפני כניסת שבת ומבחינתו שאני יקום ואלך והתחיל לקלל אותי קללות קשות.אני לא אגיד אותן פה. אני מכירה אותו שעולה לו הכריזה אין לו שליטה זה לא קורה הרבה בכלל. אני עם ילד בן שישה חודשים ובהריון חודש שלישי. מה אני אמורה לעשות??

תנסי להבין את הסיטואציה. עם יש לך חלק בה .. מי אשם.. אבל באמת בינך לבין עצמך בלי אגו. עם את אשמה לדעתך תשבו תדברו על זה . תתנצלי ותנסי לדבר איתו שזה ממש ממש לא מתאים הקללות האלה. ועם הוא לא יכול להשתלט על עצמו שבאותו רגע יצא מהבית לנשום אוויר. עם הוא היה אשם בריב הזה , היתי "מתעלמת מעט" מימנו. ואני חושבת שלבד הוא יבוא ויפתח איתך שיחה . הוא לבד יבין שהוא לא בסדר. וגם עם הוא לא יפתח איתך שיחה. תשבו תדברו בנחת. עם זה משהו שחוזר על עצמו את יכולה גם לפנות לייעוץ זוגי.

האמת שאין לי חלק בזה... התעצבנתי עליו על משהו שאני די צודקת בו. והוא לא קיבל את זה והתחיל להתעצבן ולצאת עלי.. שהוא לא יכול לראות אותי וכו..ומבחינתו שאני אקום ואלך

בסדר תתעלמי מימנו. זה הכי מחרפן אותם בדרך כלל. שתראי שהוא רגוע ויכול לדבר תפני אליו.. ותשבו תדברו. תנסו לסדר את הדברים שזה לא יחזור להבא

להגיד לך את האמת אולי אם היית שומעת את הקללות שהוא קילל היית חושבת אחרת? תחשבי על הקללות הכי נוראיות שבעל יכול לקלל אישה.. ז**ה... שר***וה

תיארתי לעצמי שזה הקללות ולא איזה "מטומטמת"אבל תיראי. יש משפט שאומר " אדם בשעת כעסו כל מיני גיהנם שולטים בו " ושמדובר בשלום בית...או או איך היצר הרע חזק ! הוא ינסו לעשות הכל כדי להפריד בית כדי לעשות רע וריב בבית. צריך להיות חכמים בשלום בית , לא צודקים. הרי בנינו? שבועיים שלוש חודש גג אתם לא תזכרו את זה. שלא תביני לא נכון, אני לא מצדיקה אותו בכלל. גבר שמדבר ככה זה חמור מאד. אבלל. ויש אבל גדול! לאישה בינה יתרה , ויש לך ילד ועוד אחד בדרך. צריך להרוס את האגו ולהשמיט אותו לגמרי. נכון שאת לא אשמה , אבל צריך לתת לו להבין בדיוק איפה הוא טעה בדרך הכי עדינה שיש. שהוא יראה שאת רגועה זה ישנה את כל התמונה.

ואו את אישה ממש מיוחדת בקטע טוב אני אומרת..

תודה יקירה. ממליצה לך לשמוע את הרבנית ורד סיאני בנושא שלום בית שיעורים ביטויוב. רק טוב זה יעשה לכם לבית תאמיני לי

אני עם שובל אין על הרבנית ורד סיאני מכורה אליה

שובל נהנתי לקרוא את העצות שלך. אני לא דתייה אז אני לא אומרת את זה מטעמי דת :yum: אבל יש הרבה חוכמה ונשיות בדברים שאמרת

אני דווקא חולקת על שובל!!! אין דבר כזה " אשמה שלך" ! איפה אנחנו חיים??? אדם שלא מכבד אותך, במיוחד אם זה בעלך, את לא צריכה להיות בסביבתו לא משנה מה. תקשיבי, אני עזבתי את בעלי עי הוא התחיל לקלל אותי ולאהעברה תקופה ארוכה וגם הרים עלי יד!!! אז לא יכולה לשמוע את הדברים האלו שזאת אשמתך או קשקוש כמו שלום בית!! 3 פעמים הגעתי לרבנות והפרימיטיבים שלחו אותי הביתה לשלום בית. למרות שהוא פוצץ אותי!!! אני מייעצת לך לשתף קרוב משפחה. ואם זאת לא פעם ראשונה שזה קורה פשוט לקום וללכת.

לדעתי אלימות מילולית זה לא משהו שצריך להקל בו ראש. אני הייתי דורשת שהוא יעבור טיפול לשליטה בכעסים, וזה גם רק אם הוא מבין שמה שהוא עשה לא מקובל בכלל (אם הוא לא מבין את זה הבעיה עוד יותר גדולה...). לא מגיע לאף אדם לחיות עם אחר שמקלל אותו, ורק תחשבי ילדים קטנים ששומעים את אבא שלהם מדבר ככה לאמא שלהם.. הגיוני שרבים ושלפעמים הטונים עולים, אבל יש גבול ושזה גולש לאלימות מילולית זה לדעתי לא משהו שאפשר להכיל.

זה לא עניין של אגו, זה עניין של גבולות ברורים ואדם שמכבד את הזולת (אדם נמדד בכעסו). כמו שלא היית מוכנה שיהיה גבר שיקלל את הבת שלך בצורה כזאת, גם לך לא מגיע.

עכשיו אני רואה שהוא קרא לך שרמוטה! מי מדבר בשפה כזאת היום?? תקשיבי יקירה, שם לא מקומך, בטח שלא בהריון. לכי להורייך ותתחזקי. והכי חשוב, תביני שאין לאף אחד זכות לדבר אלייך ככה לא משנה מה!!

בנות. ידיים קלות על המקלדת... עם בעלה לא ככה ולא מתנהג ככה ביום יום וזה היה רגע של זעם. מאיפה אתם יודעות?הכי קל להגיד תתגרשי תתגרשי.. מי ישמע מחכים לה בחוץ להקת בנים " קחי אותי קחי אותי " בשלום בית 1 צריך לוותר ! עם הוא ככה באופן יום יומי. כמובן שרשמתי שזה חמור ואפילו ייעצתי יעוץ זוגי.

תני לעניינים להרגע יום יומיים .. אחכ תרשמי לו הודעה שתשמחי ללכת לבית קפה מסעדה ולשבת ולדבר . רק לא בבית לא בסביבה של חמתך או במקום שיכול לצעוק/לקלל ... תדברי קודם על הדברים הטובים שבו מה את אוהבת בו ואחכ להגיע לקשיים . בהצלחה

שובל מאיפה את יודעת שזאת פעם ראשונה? את ישר מייעצת לה לחשוב אולי זאת אשמתה??? אף אחד לא אמר להתגרש, אבל בטח אי אפשר להגיד לה שלא שופטים אדם בכעסו! ומה זה משנה מה מחכה לה בחוץ??? להישאר עם מישהו אלים מילולית רק בגלל פחד שאין טוב יותר בחוץ?? לפעמים עדיף להיות לבד מאשר בזוגיות לא בריאה. ושוב, טיפול זוגי זה נהדר...שיש בעיות בזוגיות או משבר... לא כאשר בן זוגך לא שולט בזעמו ומקלל אותך שרמוטה בלי שעשית דבר..אבל זו רק דעתי...

היא כתבה בפירוש "זה לא קורה הרבה בכלל". זאת אומרת שזו לא פעם ראשונה! גם פעם בחצי שנה לצורך העניין זה הרבה מאוד. אדם שמקלל בכאלה קללות זו אףף פעם לא אשמת הצד השני. לא משנה כמה אני אפגע מבן זוגי, אני לא אקלל אותו בכאלה קללות. קללות כאלה זה תמרור אזהרה גדול מאוד ואם בן הזוג לא מטפל בעצמו ובחוסר שליטה שלו בעת כעס לא ברור לי איך אפשר לחיות עם אדם כזה.

אין קשר בין משהו שאחד מבני הזוג אומר או עושה לאלימות מילולית. גם אם בן הזוג שלי יריב איתי או יפגע בי או כל דבר כזה והוא לגמרי יהיה בצד הטועה, עדיין לא תהיה לי לגיטימציה לאלימות מילולית, לקלל אותו. זו לא אשמתך! את לא אשמה.

בכלי אני חושבת שזה ממש לא טוב לגור ליד ההורים

חן לגמרי צודקת

לא הצדקתי אותו אפילו לא באחוז אחד בנות אתם קצת מתבלבלות. אתם לא יכולות לייעץ וגם אני לא . מפוסט 1 בלי לשמוע את 2 הצדדים ! תאמינו לי שאישה מרגישה שצריך להתגרש היא תדע לבד מתי כבר הרצון להתגרש. ריב 1 וגם עם הוא כולל קללות אפשר לסלוח!זה לא אלימות פיזית, זה בעלה לטוב או לרע והיא בחרה להתחתן איתו. אני לא מצדיקה אותו, ואי אפשר לדעת מה הזוג הזה עובר בטח לא בפסוט קטן. היא יודעת מי הוא. עם הוא בחור עצבני , ביום יום, זה משהו אחר. גם אני וגם אתם לא פעם ולא פעמיים יתעצבנו ..

את צודקת שובל. כולנו לא יכולות לדעת מה קורה בין שניהם. אבל שימי לב לשני הדברים שכתבת לה בפעם הראשונה...זה לייעץ לה.. היא ביקשה לשמוע את דעתנו. ברור לכולנו שבסוף היא זאת שחיה איתו והיא תבחר מה לעשות. גם אני מתווכחת עם בעלי. אבל בחיים לא מקללים או לא מכבדים. יש הרבה נשים שצריכות לשמוע שהן לא אשמות ושלא מגיע להן שיקללו אותן. . ושאומרים בטוב וברע לא מתכוונים לאלימות מילולית או פיזית...

זו דעתי. זו הדרך שאני מובילה את הבית שלי וברוך השם טפו טפו מאחלת לכל בת ישראל. גם בעלי בהתחלה היה לו קריזות כמו לכל " ישראלי טיפוסי" היום הוא מנשק את האדמה שאני הולכת עליה. למה ? כי ידעתי לשתוק שצריך ולהעיר שאפשר ובכחמה. "שהגלים" הפסיקו... שוב,לא הצדקתי את בעלה . אבל היא יודעת עם זה משהו שמתנהל באופן יום יומי או שזה פעם ראשונה / שנייה שזה קורה במשך השנים שהם ביחד. לא בגלל מתגרשים. כמו שהרוב פה ייעצו לה

בובי - אל תשכחי שעם היא תלך להורים שלה זה יפתח כלפיו שינאה מצד ההורים. ושהם ישלימו בסוף והכל יהיה טוב מה שישאר זה שנאה כלפיו מצב ההורים של אנונימית. אני לא בעד " לרוץ להורים"הכל אפשר לפתור. איזה אמא יכולה לראות שלא מצייחסים לבת שלה כאל מלכה?! וברור שז מה שמגיע לה להיות מלכה , אז שוב אמרתי. אם זה על בסיס יום יומי כעס ומריבות לדעתי שבאמת תלך להורים. אבל עם זה חד פעמי? אני חושבת שאפשר לפתוח הכל על מי מנוחות בלי לערב אף הורה.

לא תמיד אפשר לפתור הכל יש מקרים כמו אלימות מילולית ופיזית שזה דברים חמורים שצריך לידע אנשי מקצוע ולטפל בזה בצורה הכי מהירה שיש ....שזה לא יחזור על עצמו .

מסכימה עם בובי קטן! לזרוק אותה מהבית בעודה בהריון ועם ילד בן חצי שנה זה לא שפוי! וההורים קודמים לכל!! הם תמיד יהיו שם בשבילך...

בעייתי לערב את ההורין זה יוצר בלאגן וקשה לגשר על הפעק