כותבת פה להתייעצות ואל תשפטו בבקשה.. ילדתי לפני שבועיים לידה ראשונה... כל השבועיים האלה היו מלאים בתנודות של המצבי רוח והרבה בכי.. בשלושה ימים האחרונים אני במוד של אדישות מוחלט... ברמה שאני זורקת את מטלות הטיפול בילד לבעלי ולאמא שלי.. עכשו אני גם אחרי נפילת המתח ממש לא מרגישה טוב עם צינון וכאבי גרון ומנצלת את זה להפיל עוד יותר את הטיפול.. בעיקר שהוא מתחיל לבכות ישר אני מעבירה אותו לבעלי.. אתמול הוא היה עלי ובכה וברגע שבעלי לקח אותו הוא נרגע והתחלתי לבכות כי הרגשתי כאילו הוא לא אוהב אותי.. או לא יאהב... אני לא יודעת אם זה תסמינים של דיכאון אחרי לידה או ירידת מתח אחרי הלידה כמו שכולן חוות... אני גם מרגישה שבעלי פחות אכפת לו ממני יותר עסוק בעצמו בילד.. הערתי לו על זה כמה פעמים אבל צוחק ואומר למה את מרגישה ככה..

זה לא דיכאון זה ההורמונים של אחרי הלידה גם אני הייתי בוכה המון המוןןן ומצבי רוח עד שהתרגלתי למצב החדש אחרי חודש עבר כלא היה ברוך השם … לוקח זמן לעכל

כולם חוות אתזה, זה טלטלה מטורפת אחרי הלידה, החולשה ההורמונים וכו' אם זה ממשיך שבועיים נוספים אז ממליצה לך לבדוק אתזה ❤️ אבל ביינתים נשמע רגיל לגמרי

קחי חיבוק זה באמת לא פשוט התקופה הזאותי

עד חודש אחרי הלידה זה נורמלי וקורה להמון נשים אחרי לידה בגלל ההורמונים זה נקרא בייבי בלוז וזה טבעי מה שאת מתארת בעזרת ה' זה יעבור ולאט לאט תכירי את התינוק תתחברי אליו ותהני ממנו 🙏

את לא לבד!! ❤️❤️ זה ממש נורמאלי מה שאת מספרת, וכן תתפנקי קצת (אני בטוחה שזה לא פינוק) ותתני לסביבה לתת יד.. זה יעזור להם גם להתרגל למצב החדש ולתפוס פיקוד כשאת תצטרכי מנוחה. לגבי הבכי של התינוק - הם ממש מרגישים את האדם שאיתם, כשאת לחוצה הם גם נכנסים למתח, הוא בטוח אוהב אותך ויאהב, אין תחליף לאמא❣️ הכוחות שלך יחזרו אלייך (זה הזמן שלך להעצים את עצמך ולחזק גופנית את עצמך) ואת תהי לביאה!! ובקיצור - מזל טוב אמא 😘

ןואו יעבור בעזרת ה ותשמחי שבעלך מתפקד עם הילד...במיוחד במצב הזמני שאת נמצאת בו..יש בעלים שמאבדים את זה..