פורקת.. זה ארוך אבל בבקשה תקראו ותנסו לעזור לי. כל הזמן אני אומרת אם בעלי היה שולט בהתפרצויות שלו, בכעס שלו, היתה לנו זוגיות פורחת ואולי אפילו מושלמת! נמאס לי מהדרך שבה מתנהל וויכוח, דיברתי איתו על זה עשרות פעמים הוא תוך שניה יוצר פיצוץ ואש בגלל הטונים שלו, העצבים הבלתי מוסברים לפעמים נדמה לי שהוא פשוט לא שומע את עצמו כשאנחנו רבים הקול שלו גבוה אין לו שום בעיה לריב ולהתווכח אפילו במקום ציבורי! אני נמנעת מזה כי זה ממש פאדיחות אני לא מפחדת לענות לו ולהתעמת מולו, להפך אני עומדת על שלי כשצריך אבל זה כבר לא נעים, יש לנו ילד בן שנה וקצת וזה נעשה גם מולו. שתבינו הילד ככר התרגל זה לא מזיז לו הוא מסתכל עלינו ולא בוכה חלילה הוא פשוט רגיל לצערי הרב מאודדדדדד!!! זה יכול להתבטא בזה שנתחיל וויכוח לדוגמא באוטו ואין לו בעיה להמשיך את זה בחניה המשותפת של הבניין, איפה שיש מרפסות, אנשים רכבים שכנים שאנחנו מכירים לא מזיז לו פשוטטטט כלום לעומת זאת אני משתיקה אותו ומבקשת ממנו לסתום שאין בעיה נמשיך בבית!!! לא בחוץ!!! דוגמא נוספת- היינו אצל ההורים שלי בשבת התווכחנו בבוקר כולם ישנו או היו בבית כמסת ואמא שלי בדיוק קמה משינה ושמעה אותי כבר בעצמי מתנפלת עליו כי יש לנו וויכוח לא פתור מיום חמישי והוא כאן לא צעק, אבל טינף והחזיר דברים אחורה, פתח שם את זה כשהיינו לבד בלי המשפחה ואני כבר הרמתי את הקול שלי מה שלא אופייני לי בכלל אבל זה נובע מהעצבים שלו כלפיי מהדיבור המסריח, ואז אמא שלי ירדה וביקשה שנהיה בשקט ושנפסיק את הריב מייד , והוא פשוט ליד אמא שלי אומר לי ״תהיי בשקט אל תצעקי״ ממש משתיק אותי בצורה מכוערת!!!! אפילו אמא שלי אמרה לו לדבר יפה. כאילו הכל ריקבון כשיש לנו ריב וויכוח היינו בטיפול זוגי פגישה אחת והוא החליט שזה לא מתאים לו וביקש להפסיק . היו לי ולו עשרותתתתת שיחות על הנושא הזה אבל תמיד איכשהו זה חוזר בשעת הכעס (שלו) שלא תבינו לא נכון, אני יודעת לנהל וויכוח בלי צעקות מדורות אש ועשן אני מאוד מאופקת אכל כשהצד בשני כל הזמן צועק ולא נותן לדבר ואי אפשר לשמוע את עצמי כשהוא מתלהם אש אני אוטומטית מרימה גם את הטון שלי!!!!! ואז יש פה כדור שלג ענק שורה תחתונה איןןןןן פה ריבים עם איזה תכלית קריטית, הריבים ממש על שטויות רוב הזמן! חשוב חשוב לי לציין ותודה למי שקראה עד פה שחוץ מזה בעלי נדיר!!!!! אין אבא כזה, אין בעל כזה, דואג לי מפה ועד לונדון, מטפל בילד יותר טוב ממני לפעמים, שותף מלא בבית, לא נותן לי לזוז כשאני אפילו טיפונת חלשה אני עכשיו בתחילת הריון והוא פשוט מוריד ממני הכל הוא איכפתי כלפיי בצורה יוצאת דופן, מפרגן לי בערמות! רק העניין שדיברתי עליו, זה מה שהופך את הזויות לאיכסה! זהו! לכן אמרתי אם ישנה את זה הזוגיות מושלמת. תודה למי שקראה, אני אשמח שתגידו לי מה לעשות?????????? מה לעשות כבר ????

כאילו אני כתבתי את זה אנחנו עכשיו מתחילים טיפול זוגי אולי הוא צריך טיפול פרטני בכעסים שלו? צריכים ללמוד איך לריב ..

אני לחלוטין חושבת שהוא צריך טיפול פרטני, אבל כשהצעתי זוגי זה כדי שלא יגיד לי ״אה רק אני אשם את לא צריכה עזרה״ (צופה תגובות שלו מראש פשוט..) אם לא זרם לו בזוגי, למה שיסכים לטיפול פרטני? אוף אני מתוסכלת

הוא חייב קודם כל להיות מודע לבעיה שלו אם הוא לא מודע ולא רוצה לתקן אין מי שיעזור לו

האם תמיד היו לא התפרצויות זעם ? גם שהכרתם? האם את רואה את עצמך ממשיכה לחיות איתו במצב הקיים ? האם אתם יושבים ומדברים לאחר הויכוח ומסבירה לו את הסיטואציה ? אולי כדאי שתצאו לחופשת זוגיות ביחד ותדברו על הדברים כדי לשפר את הרגשה שלך ולהבין למה מתבטא ככה

אלינור כן. תמיד היה ככה זה עוד ״התמתן״ תמיד היינו מדברים על זה ותמיד היתה בי התקווה והציפייה שזה ישתנה כמה אפשר לדבר? אני באמת לא יודעת מה לעשות.

ניסית לעצור את הכדור שלג בזה שכשהוא מתחיל להתווכח בצורה לא נעימה/ לצעוק, פשוט להגיד ככה אני לא רוצה לריב/להתווכח נמשיך כשנהיה רגועים יותר ולא להיסחף להגיב?

נועה, בטח!!!!! אבל כמה אפשר להיות הצד המאופק?

תגידי לו שמהיום מיתווכחים רק בהודעות תיפתחי קבוצת וצאפ של שתיכם לויכוחים...

תשמעי אני חושבת שהטיפול הוא בתקשורת נכון? אנחנו גם התמודדנו עם זה והלכנו לנתנאל ורחלי וויס-כרטישיח וזהו זה ממש שינה את השיח בינינו

יכולה להגיד לך כילדה שגדלה בבית כזה שזה טראומה לכל החיים. צעקות משאירות צלקת של אלימות מילולית לכל החיים, ועד היום שמישהו צועק לידי זה עושה לי סטרס בגוף, ואם זה לצעוק עליי (נגיד נהג שאני רבה איתו בכביש בסדר?) אני מאבדת את זה. לשמחתי התחתנתי עם הנשמה הכי טובה, גם כשרבים פיצוצים לא עולים טונים. אז ״חוץ מזה בעלי מושלם״? בואי… הוא צריך לטפל בעצמו ואין אופציה כזו אחרי פגישה אחת ״לא מתאים לי״ - הוא מבוגר, אחראי, איש משפחה, אבא שצריך לשמש דוגמה, שיתבגר ויתגבר על זה ויטפל בעצמו.