מאז שנכנסתי להריון חוויתי המון דיכאונות, רצון להיות עם עצמי או עם בן הזוג שגם הוא השפיע לי מאד על המצב רוח אבל העדפתי להיות איתו ופחות יצרתי קשר עם חברות. חלקן יצרו איתי קשר ועניתי אבל לא תמיד מיד, לפעמים שבוע אחרי.. יש כאלו שבסדר עם זה ואני אישית גם בסדר עם זה ויש כאלו שלוקחות את זה בתור פגיעה ונעלמות או לא רוצות בקשר. למה לא מבינים אותי שאני במצבי רוח, הזוגיות שאני נמצאת בה גם לא פשוטה ובכללי ההרגשה שאני די מוגבלת בהריון כם מבחינה כספית, גם המראה החיצוני שאני לא מרגישה אותו דבר ועוד דברים לא נותנים לי את החופש לצאת, להפגש, לטייל ועוד עכשיו שאני לקראת הסוף בכלל אין חשק לכלום. אצל עוד מישהי זה ככה או שאני סובלת מדיכאון חריף? בכללי העדפתי להיות יותר עם המשפחה.. הייתן רודפות אחרי חברות שלוקחות את זה קשה? אני מרגישה שלאט לאט אני נשארת לבד ואני כם לא רוצה להיות תלויה בבן זוגי

אני ממש מבינה אותך , אני גם הורדתי הילוך בהריון הנוכחי מבחינת תחזוק קשר עם חברות , אני עדיין עם בחילות הקאות חולשה( חודש 4) ומרגישה שלא יכולה להכיל אחרים עכשיו חוץ מאת המשפחה שלי. יש סוג של אנשים שרגשי תמיד וייפגעו לא משנה מה, אל תקחי את זה אישי אם לא מבינים אותך זה שלהם.

אחרי שתלדי תרגישי הקלה ומי שרוצה ואוהבת אותך תשאר בקשר .

הייתי מסבירה להן את מה שהסברת בו כי לא תמיד מבינים את זה וזה מובן

מבינה אותך ומרגישה דומה לפעמים ❤