קצת ארוך אבל מרגישה אסירת תודה שאני יכולה לפרוק כאן... כל דבר מפחיד אותי, מרגישה שאני לא תקינה, וחבל כי אני מפספסת הנאות ודברים בחיים, אני בלחץ איך אני יספיק לנקות את הבית, ואיך אני יתן זמן ואהבה לילדים שלי בלי שיחסר להם, ואיך אני ובעלי נצליח בוודאות לפרנס בשנים הקרובות ואיך אספיק תמיד לבשל לכולם, אני רוצה להיות מושלמת בהכל בשביל המשפחה שלי ובסוף לא נשאר ממני כלום, פעם הייתי מבלה כל הזמן ויוצאת למקומות הכי יפים והכי כפיים ועכשיו בשביל להיות טובה אני ויתרתי על עצמי, כל הזמן המחשבות שלי על ההספקים שלי והבדיקה של מה השעה ומה הספקתי כבר אובססיבים ואני בלחץ להספיק כדי ללכת לישון בשעה נורמאלית, וכבר אין לי זמן לכלום בסוף היום כי ניהיה מאוחר, בא לי לעדות אמבטיה ארוכה ובא לי לראות פרק שלם בסדרה, בקיתור מרגישה כבר מטורללת ושהחיים שלי קשים בגללי...

נקיון ביץ זה דבר אינסופי, לא משנה כמה תסדרי ותעשי תמיד יהיה עוד לעשות, כנל לזמן שאת מחלקת לאחרים.. אבל אם את לא תדאגי לעצמך לא יהיו לך כוחות לא לנקיונות ואוכל לא לילדים לא לכלום.. את חייבת חייבת עם כמה שזה קשה לדאוג לעצמך.. תתחילי במשהו קטן שבאלך ויעשה לך טוב.. גם אם זה לשבת 5 דקות לשתות קפה.. ותגדילי לאט לאט.. צאי פעם בשבוע עם חברות תעשי ספורט משהו שהוא רק בשביל עצמך.. ותאמיני לי שזה ימלא אותך כלכך שאת תעשי אץ כל הדברים שציינת בכיף ובמקרה הכי גרוע אז יום אחד לא יהיה אוכל מושקע או הבית יהיה מלוכלך.. לא יקרה כלום

וואו תיארת בדיוק את מה שקורה אצלי

גם אני ככה , בלית ברירה אנחנו נשאבות לזה.. הציפיות של החברה מחלחלות אלינו ואז אנחנו נתקעות עם זה . שחררי את זה, עוד עשר שנים לא תזכרי אם הבית היה נקי ומסודר או לא , את תזכרי מה את עשית או לא עשית בשנים האלו

לופה כתבת מהמם רק שגם אחרי חודש בתאילנד אני לא יקנה בכיף 😂