שבוע 23 הריון ראשון לא מתלהבת לא מצפה מרגישה תנועות בלי סוף וזה לא מרגש אותי וגם לא נעים לי כל הריבוי תנועות הלא פוסקות האלה מפחדת מעצמי מהנתק הרגשי לדבר הזה שאמור להיות הכי מרגש עוד מישהי כמוני?

עוקבת

זה בסדר לדבר על הדברים, כל אחת חווה את התהליך הזה בצורה אחרת, זה מעולה שאת משטפת ומוציאה את המחשבות האלה החוצה… דבר שני יכול להיות שהורמונאלית כל התחושות האלה גם ״באות לא בטוב״, או שזה דיכאון של הריון, או סתם הרגשה רגעית…הכוונה שלי שכל עוד את מודעת לעצמך תנסי לבדוק ולחקור מאיפה זה בה וככה תוכלי למצוא את הדרך הנכונה כן להתחבר וכו׳

אל תשכחי שהגוף שלך עובר דבר עצום ומטורף! שלא מובן מאליו בכלל!!! זה קסם

גם אני חוויתי בהריון הנוכחי סוג של הדחקה ולקח לי 3 חודשים להבין שאני בהריון, עד עכשיו יש לי הבזקים של כזה ״יא וואלה, אני בהריון שלישי״ לא מאמינה לעצמי (ולא שזה לא טוב כן, פשוט לא מאמינה בקטע אחר..) אולי כי לא רציתי עכשיו אז היה לי קשה מאוד לקבל את זה… ואז קורים דברים שאני דואגת בגלל בדיקות כאלה ואחרות שגורמים לי להעריך ולהתחבר להריון…הכל יסתדר אנחנו הגיבורות של עצמנו😉

ההריון השני שלי לא היה מתוכנן ולא היה רצוי באותה תקופה. לא שמחתי כשגיליתי, ההפך, בכיתי כל החודשים הראשונים. לא התחברתי להריון בכלל! אבל ברגע שהקטנה יצאה התאהבתי בה והכל נשכח. בהריון הראשון היה בדיוק ההפך. כל ההריון התרגשתי מהכל ונהנתי מכל רגע אבל אחרי הלידה לקח לי איזה חודש חודש וחצי להתחבר לילדה ולהרגיש את האהבה הזאת.

זה בסדר מה שאת מרגישה!! ואני חושבת שמאוד נורמלי ונפוץ לא תמיד זה כמו בסרטים שהאמא מאוהבת בעובר, מדברת אליו כל היום ונהנת מכל בעיטה אני חושבת שאצל הרוב זה לא ככה , פשוט זה לא מדובר קבלי את זה בסבבה זרמי עם התחושות שלך ותני לעצמך מקום להרגיש את מה דאת מרגישה בלי יותר מידי לחשוב