הילד שלי בן 3 מופנם ושקט כשהוא סביב אנשים לא אוהב להשתתף בפעילויות מתבייש מכל אדם זר אני שואלת את עצמי איפה טעיתי בתור אמא שגידלתי אותו בכזה חוסר ביטחון??? לא החזרתי ממנו כלום. לא גוננתי יותר מדי מגיל 0 יצאתי איתו, חום, אהבה, דיבור בגובה העיניים נתתי לו להתנסות, לעזור לי לבשל יחד עם זאת הצבתי לו תמיד גבולות איפה טעיתי? למה הילד שלי לא כמו כל הילדים שרצים קופצים משתוללים מרגישים בנח בכל מקום ילדים אוהבים אותו מתקרבים אליו והוא מתרחק ולפעמים מתעצבן שמתקרבים אליו!! חברה שלי מגיל 0 בודדה את הבן שלה פחדה עליו מחיידקים יצאה איתו רק בגיל שנה והילד בן 3 פורח ר משולל משחק אז כל ילד הוא שונה ובכל זאת אני לא יכולה להפסיק לש אול את עצמי מה עשיתי לא בסדר?!? ואל תגידו לי זה הוא זה האופי שלו הוא מפסיד המון דברים שבבית הוא אוהב ובחוץ הוא מפחד מהם!!

בית ובחוץ זה ממש לא אותו הדבר אני אומרת לך את זה בתור ילדה ביישנית שהייתי קטנה יותר נכון בבית מרגישים בנוח ובטוחים בגלל זה אתה פורח אתה יודע שלא ישפטו אותך ובחוץ אתה מפחד אתה מתבייש שלא תעשה טעות שחלילה יצחקו עלייך אם תגיד משהו לא נכון ואנחנו יודעים כמה ילדים אכזריים אבל עם הזמן זה משתחרר ומצטערת להגיד לך זה אופיי!!!את לא אשמה כל ילד הוא שונה לא משנה מה תעשי זה הילד

בידיוק מה שאבישג אמרה כל ילד הוא שונה אבל אולי את יכולה לנסות לחבר אותו קצת ולשחרר או להביא חבר שתיים הביתה ושי חבר בבית קודם כל ואחרכ איתם בחוץ מאמינה שזה יעזור וכן זה אופי למשל בעלי אחד מופנם גם לא כזה אוהב חברים אבל יש בזה גם פלוסים קיצור אל תתיאשי שהם גודלים הם גם יותר צוברים ביטחון ואלי תנסי להביא חברים וחברות קצת הבית שיתחבר במקום הבטוח שלו

זה אופי של ילד זה לא טעות של אמא אהובה💛