אני מסתכלת על התמונות שלי מלפני 4 שנים ואומרת לעצמי ואוו איזה שווה הייתי. הייתי כוסית ומושכת והפנים יפות כמו של ברבית. ועכשיו מאז שילדתי אני דומה לצפרדע נוראית. לא פלא שאני לא מסתכלת על עצמי בראי ולא מצטלמת מאז. בהריון גם נראתי פצצה אבל מאז שילדתי זהו. אני אחרת ומכוערת. אני לא מזהה את עצמי. הכל השתנה בי לרעה. הפנים. הגוף. ושיער. הציצי שלא נדבר נפל וירד. הטוסיק זוועה. בקיצור אני לא מושכת ואני חסרת ביטחון בעצמי. לאומת פעם ואו איזה תמונות אם הייתי יכולה להראות לכן הייתן מבינות. וזה לא שלא חזרתי למשקל שלי. חזרתי. פשוט אני אחרת לגמריי. אני רואה את כל התמונות ואני מקנאה בתקופה הזאת שהרגשתי הכי יפה ונראתי הכי טוב בעיניי. ועכשיו שום דבר. הכל ריקני. ואני לא אחרי לידה כבר עבר מלא זמן. אני לא יודעת אולי בגלל שהתבגרתי זה ככה ? או שזה בגלל שילדתי? כי הכל התחיל מאז. בקיצור פרקתי ואני בוכה עם עצמי בחדר🥺

מה עם המתנה שקיבלת? לצערנו אין דרך אחרת להשיג ילדים. מבינה אותך בעניין השינוי, הייתי מציעה לך לנסות לחשוב שבעיקר את זו שרואה את השינוי כל כך עצום ומפחיד. זה מה שלי עוזר בכל אופן. הרי מישהי אחרת תראה לך תמונה שלה את תראי בה את השינוי פחות משהיא תראה אותו בעצמה

ללמוד לקבל את השינויים שלנו זה לא פשוט אבל אפשרי וזו עבודה. בטוחה שיש פתרונות גם פיזיים שאת יכולה ליישם כדי להרגיש עם עצמך טוב יותר.

מבינה אותך להרגיש שהשתנה הגוף לרעה זה הרגשה נוראית , אבל תראי מה יצא לך מזה תראי את הילד שלך ותנסי לעשות דברים שירימו לך, קומי בבוקר תתאפרי תתארגני גם אם אץ בבית, תלכי בערב לעשות כושר זה מעלה את המצב רוח והביטחון . ותחשבי כל הזמן מה זה שינוי בגוף לעומת המתנה שקיבלת , נכון זה מבאס מאוד אבל את תמיד יכולה לשנות אם תעשי ספורט וכושר ואפילו להגיע למצב יפה יותר ממה שהיית עם גוף בוגר וחטוב וזה בנוסף למתנה שקיבלת ולא כמו פעם שהיית יותר יפה אבל בלי המתנה שקיבלת

בוטן וליאורה ברור שהיא מתנה וזכיתי בה וזה שווה הכל. אבל בסופו של דבר אני חיה את ההרגשה הזאת כבר מעל שנתיים ואני מבינה שאני צריכה להתמודד עם השינוי הזה שבא ביום אחד פתאום וזה קשה לי. כי אני מרגישה שהאושר והשמחת חיים שלי כבר לא כמו מה שהייתה ולא משנה כמה הבת שלי עושה לי אושר ונחת אני עדיין מרגישה ריקונות וזה קשה לי להסתכל על עתמי בראיה ולאהוב את מה שאני רואה

אנונימית אני באמת מבינה אותך וגם אני הבאתי לך עצות שאני בעצמי לא עושה ואני מרגישה כמוך

אבל לפעמים צריך לעשות דברים כדי לשנות את המצב כי הוא לא ישתנה ככה צריך לעלות לעצמך אם זה לקום ולהתאפר ולעשות פן ובערב לצאת לעשות כושר, זה הדבר היחיד שיכול באמת לעזור לצאת מהמצב הזה

ואני הכי מטפחת את עצמי ומתאמנת אפילו כשיוצא אבל אני לא נראת כמו שהייתי לפני . זה לא יעזור לי כלום. החיוך שלי שונה. הפנים שלי. השיער שלי השתנה לגמריי. אני מרגישה שממש הזדקנתי. ואולי זה מהזדקנות בכלל😕 גם כשאני מצטלמת עכשיו לבד או עם הילדה אני נראת ממש זוועה. אני לא מסוגלת להתסכל על עצמי וגם לא להצטלם עם הבת שלי

בוטן בת כמה את אם אפשר לשאל?

את מתכוונת לפרצוף תמידי של אבל ? אבל ועייפות חחחחחחח אני גם מרגישה ככה .. בול. 🤧 בת כמה את ?

אבל אני לא מתאמנת אני מפחדת להתחיל להתאמן ולגלות שזה לא משפיע ומכאן הלאה ,זה מה שיש, תשישות נצחית

אנונימית אני בת 23 כל הזמן הייתי באמת יפה עם גוף חטוב מאורגנת מסודרת ועכשיו בהריון מרגישה הכי לא אני כלום לא יפה עלי השמנתי בעל הגוף, אני בדרך כלל עם החלקה עכשיו גם בלי זה, הריון לא מתוכנן אבל אני הכי שלמה עם ההחלטה שקיבלתי . כל החברות שלי עדיין יוצאות מבלות רזות שותות ואני כבדה בקושי זזה

ואני מבינה שזה לא קל יוצא לי מלא פעמים להסתכל ופשוט לבכות שהשתנתי עד מצב כזה, אבל מצד שני אני שמחה עם ההחלטה שלי ומחכה לילד הזה יותר מכל דבר ברוך השם

ואי מרגישה שאני כתבתי את הפוסט, מרגישה בדיוק כמוך😶