פוסט פריקה .. ‏🙃 הלידה שלי הייתה מאוד טראומתית וגם ההריון מודה להשם על הכל ועל מה שחנן אותי לקבל אין לי ספק שכולן חוות את זה כל אמא !! בין אם זה לידה ראשונה ילד ראשון או שני או שלישי ‏אין לי ספק שבכל ילד קים השלב הזה הקושי הזה אני מרגישה בצומת מצד אחד הילד שלי רק בן חודשיים ומנגד הפחד והחשש והשאלה הגדולה מכולן האם להשים אותו במעון.. ‏כל כך הרבה קריטריונים וסיבות למה לא ולמה כן ועדיין זה מתקרב בצעדי ענק ואני עוד תוהה מה נכון אומרים שאמא מרגישה ולבסוף עושה מה שהכי טוב לילד שלה אבל החשש הפחד הוא עוד פיצקי וזה כואב לי כי אין לי ספק שהוא זקוק לי עדיין ואני לא מדברת על מחיר של מסגרת פרטית כי בגיל הזה זה רק פרטי כל המשכורת שלי תלך לזה .. ועדיין אני לא יהיה שקטה אם טוב לו שם אם מתייחסים אליו אם הוא בוכה ומישהו שומע אוףף הלב שלי נשרף כל יום ..

ואת הגעתלמסקנה שחייב לשים אותו במעון? כי הוא באמת קטן..

ממש לא אני ממש נגד זה .. אני חושבת שילד צריך את אמא שלו ועוד עם מה שקורה בחוץ בכלל .. אני שנה שנייה של לימודי חינוך לגיל הרך עבדתי בגני ילדים בין אם זה פרטי או של התמ״ת אני ראיתי ושמעתי דברים ומאוד מפחדת כי אני מודעת לזה שזה קיים אחרת לא כל יום היה התעללויות בחדשות חשבתי לפתוח משפחתון קטן בבית אבל אין לי תמיכה מצד בעלי בקשר לרעיון או לכך שאני לא אחזור לעבודה הייתי בשמירת הריון מחודש 5 והכל עליו עד כה אני הכנסתי קצבאות עד כה אז זה קושי בפני עצמו..