בנות אל תשפטו עלי כי פשוט אלו הרגשות זה מה אני מרגישה אני כל יום אומרת תודה לאל על ההריון ועל המתנה זאת מתנה והכי הכי חשוב הבריאות ויעבור בשלום זה הכי חשוב. אני בת 25 והייתי מפונקת אצל ההורים שלי כאילו הייתי עובדת ולומדת מפונקת מבחינת לא נוגעת שום דבר בבית וכל השבוע שלי מלא מלא. התחתנתי ועזבתי עבודה כשנכנסתי להריון היה הריון קשה בסיכון גבוה מלא אישפוזים ופחד ובכי אבל כלכך הייתי רוצה אותו והייתי רוצה להיות אמא ברוך השם ילדתי והכל עבר רק לפעמיים אני זוכרת את כל מה שעברתי בהריון בלידה ואומרת הוףףףףףף סיימתי זה מאחוריי. שוב נכנסתי להריון לא מתוכננן בכלללל בכלל לא מצוכנן כשידעתי שאני בהריון לא יכולה לתאר מה הרגשתי כשראיתי שני פסים ושוב תודה לאלל מליון תודה מבחינה נפשית אני עוד לא מעקלת שאני אמא מסתכלת על הבן שליי אומרת זה באמת יצא ממני והוא עדיין קטן בן 10 חודשים זה זמן ההתפתחות אני צריכה לדאוג לו לדאוג לבית לבעל לילד למבחן ממשלתי לעצמייי!!!!! לרגשות שליי עדיין יש לי בריחת שתן מלידה ראשונה והפסקתי בטיפולים בגלל ההריון מפחדת שזה יהיה יותר גרוע אחרי לידה שניה ואני עכשיו בהריון בבת אני מתה על בנות אבל איך אני מגדילה אותה מפחדת עליה אני עברתי הרבה מקרים של שנאה לא רוצה שתעבור את מה שאני עברתי בעיני גברים זה אחרת לא יודעת מאוד לחוצה רגשות מוזרות רוצה להיות שמחה ולא יודעת איך פשוט משהו בפנים מחזיר אותי אחורה ומכניס אותי לחרדות