יש משהו שיושב עליי בערך כל החיים ואני מסוגלת לכתוב את זה רק בעילום שם.. בגיל 7 בערך אני ואחי שגדול ממני ב6 שנים היינן תמיד מסתתרים מתחת לשמיכה והוא היה נוגע בי. שנינו לכאורה היינו קטנים אבל אני כמעט ולא זוכרת שום דבר מהגיל הזה וזה לא נשכח ממני אף פעם. אני זוכרת שלא התנגדתי לזה אף פעם ואפילו מאז אוננתי די הרבה.. כיום אני ואחי ביחסים מאד טובים וכמעט תמיד היינו, אנחנו חברים טובים ומדברים על הכל אבל בחיים לא פתחנו את זה ואני לא יודעת אם הוא זוכר את זה או חושב על זה. אני לא יודעת אם זה משפיע עליי באיזה שהוא מובן היום אבל זה לא נשכח ממני.. האם כדאי לפתוח את זה עם מטפלת? לא אגיד את זה לבן זוגי בחיים כי אני יודעת שלא יקבל את זה טוב ויסתכל בעין רעה על אחי.. מעולם לא סיפרתי על זה לאף אחד

אחיך היה בן 13 וכמה שנים זה נמשך?

ממה שאני זוכרת שנתיים כי אח״כ הלך לישיבה ולא היה בבית.. גדלנו בבית חרדי

וואווו בטוח שהוא זוכר אין מצב שלא כן הייתי מטפלת אבל לא מספרת לעולם לבן הזוג הוא נשוי היום?

אחי נשוי

אם את זוכרת, אז הוא שהוא גדול ממך ב6 שנים ודאי זוכר. אני בטוחה שהוא רוצה לשכוח.. מה זה נגע? היו רק נגיעות או מעבר? אם את מרגישה שזה משפיע עלייך אז ודאי שלטפל..

אני מציעה לפתוח את זה בעזרת טיפול , אם את זוכרת את זה אז כדאי לבדוק זאת .

לדבר עם מטפלת בטח.. זאת חוויה מאוד מבלבלת לילדה. חשוב ללכת לפסיכולוגית מוסמכת רשומה בפנקס הפסיכולוגים ולא סתם מטפלת מטעם עצמה כי במקרים כאלה אם לא ניגשים לזה כמו שצריך מטפל חסר אחריות יכול לעשות יותר נזק מתועלת

מצטערת על מה שעברת. אסור היה לו לעשות את זה..גם אם זה היה "רק" נגיעות. לטובתך, ספרי למטפלת שלך.

מאמינה שגם אחיך לא הבין את חומרת המעשה בזמנו. כי הרבה פעמים בבתים ’’דתיים’’ לא מספרים על מיניות עד לפני החתונה. אני משתדלת להגיד לילדים שלי שכל אדם יש לו גוף פרטי ואישי שהוא רק שלו ולאף אחד בעולם אסור לגעת בגוף שלו/שלה ללא אישור. במקומות המכוסים(אינטימיים) בכלל אסור לגעת גם באישור. מאמינה שלאט לאט זה מחלחל לתודעה וכמובן שאני לא עושה את זה קבוע רק אם אני רואה שהילד עובר כל גבול בנגיעות במישהו אחר אפילו סתם באלימות כלפי חבר ..

בת דודה שלי היתה עושה לי את זה . לא היה לי מושג שזה משהו לא תקין. מנסה להשכיח בכל מחיר

חוויתי את זה גם.. לא מרצון. מתה מפחד שזה יקרה אצל הילדים שלי גם. אני חוויתי פוסט טראומה בעקבות זה מאוד קשה. תטפלי. זה תקף אותי פתאום אחרי מספר שנים בחוויה קיצונית שחוויתי והשתגעתי מההבנה של מה שהיה. פשוט תקדימי תרופה

ממש מפחיד אמלה

וואו סיפור קשה מצטערת בשבילך לא נעים לחוות דבר כזה במיוחד שזה בן אדם קרוב . עדיף שבאמת תדברי על זה עם מטפלת אולי זה יוריד ממך את כל המחשבות האלה

תלוי איך את מרגישה עם זה אם את זוכרת את זה עד היום כנראה זה מציק לך וכדאי לטפל ❤

מה זה אומר נגע? אם זה מטריד אותך ודאי שללכת לטפל..אין לך מה להפסיד 🙏❤️

חיבוק גדול אהובה 💕 תדברי על זה עם מטפלת אבל לגבי האם לפתוח את זה עם אחיך/בן זוג לדעתי לא כדאי לך אין מה לפתוח תיבת פנדורה כזאת בתוך משפחה הייתם שני ילדים שלא מבינים מה עושים בטוחה שגם הוא רוצה לשכוח

מזדהה איתך לגמרי😢 אמנם זה קרה פעם אחת אבל אני זוכרת אתזה כאילו אתמול. אחי גם נשוי עכשיו ואנחנו גם ביחסים בסדר ואפעם לא דיברנו עלזה. האמת שאחרי 7 שנים שאני ובעלי ביחד סיפרתי לו והוא בכלללל לא התרגש מיזה,הוא אמר כמו שאמרו פה-שהוא לא הבין מה הוא עושה גם אם זה היה בגיל יחסית בוגר. האמת שבהתחלה נפגעתי מיזה שכאילו לא הזיז לו וככה אתה אדיש למי שפגע בי?!חשבתי הוא ירתח ורק ילך להרביץ לו🤣אבל פחות... בקיצור אני לא טיפלתי בזה אבל לך אני ממליצה לטפל כי זה היה לאורך תקופה יותר ממושכת... חיבוק🫂

אני בטוחה שאחיך זוכר כי הוא היה מאוד גדול. אבל אני גם מבינה ממה שרשמת שזה נעשה מתמימות של ילדים ולא באמת הבנתם שניכם מה לא בסדר במה שנעשה. אם את מרגישה שזה יושב עלייך אז אני לגמרי ממליצה לך לפנות לטיפול ולשיחות אם את מרגישה שזה נכון לך לפתוח את זה. אני אישית לפעמים מעדיפה לא לפתוח דברים כי כשאני מחטטת בהם זה עוד יותר מכניס אותי לסרטים. אז תבדקי עם עצמך אם נכון לך לפתוח את זה מול איש מקצוע ובמידה ואת מרגישה שכן- אז לגמרי תלכי לשיחות ❤️

וואי זה ממש לא פשוט.. בטח שלטפל

13 זה לא גיל קטן והיא אומרת שנמשך שנתיים..אז לא הייתי מכניסה את זה תחת תמימות ילדית..

אהובתי היית קטנה והוא פגע בך מינית .. זה שלא התנגדת זה לא אומר שאת אשמה במשהו היית קטנה!! לא ידעת! והוא בטוח זוכר.. כן הייתי פותחת עם מטפלת ברור.. ובקשר ללספר לבעל.. אני הייתי מספרת.. אם תרגישי מוכנה לזה תבקשי ממנו פשוט לא להתנהג מוזר לידו או לשנוא אותו .. זה ממש קשה להשאיר בפנים ולא לספר.. אז תלכי למטפלת שלך ותדברי איתה על זה .. ואת מדהימה!

אשתף אותך שגם אני עברתי משהו כזה,עם דוד שלי בערך אותם גילאים שנים שלא זכרתי את זה בכלל עד שקרה משהו בגיל 18 שהזכיר לי את זה והכל צף בבום !! מציעה לגמרי לטפל. אני לא טיפלתי וזה מלווה אותי עד היום.

אולי פחות פופלרי..אם את לא מרגישה שזה פוגע לך בשגרת חיים והכל בגדר זכרון אל תפתחי תיבת פנדורה ובטח שלא לשתף, זה לא קרה מרוע אלא נאביות כך נשמע לפעמים לפשפש בדברים מחמיר את המצב, מניסיון

זה מאוד עצוב לקרוא את מה שכתבת, ועוד יותר כמות התגובות שמזדהות עם זה ועברו דברים דומים בעבר… מקווה שנגדל דור שהגבולות על הגוף יותר ברורים, ושילדות קטנות יידעו לדבר על הדברים האלה אפילו אם לא נעים כדי שלא יסבלו לבד כמובן שלדעתי כדאי לפתוח ולדבר עם המטפלת. לא ניתן לשנות את אירועי העבר, אבל אפשר להפחית את ההשפעה שלהם על היום 💜

.

אני הייתי ילדה קטנה והייתי אצל חברה שלי ואח שלה שיותר קטן ממנה בהרבה נגע באחותה שיותר קטנה ממנו בהרבה ועשה את זה לידנו ואני הבנתי וגם היא שזה לא תקין בכלל אז לא זוכרת מה היה אולי צרחנו לא יודעת זה היה ממש הלם ואז אמא שלה רצה לחדר העיפה אותו ממנה ולא זוכרת מה היה זה כאילו במעורפל לי מאוד כי זה נראלי סוג של טראומה לראות דבר כזה עד היום זוכרת את זה ושהייתי קטנה לא זכרתי נזכרתי בזה בגיל 16 17 שעברתי לצערי מגע פיזי לא מאושר ולא מבן משפחה ועד היום שואלת את עצמי אם זה המשיך לקרות ואם לא ומה הלך שם ומה עם הילדה הזאת יודעת שהיום היא נשואה אין לי מושג מעבר

.

לא זכרתי לא היה לי במודע בכלל שקרה דבר כזה עד שיום אחד פשוט צף לי איזה מקרה שקרה שדודה שלי ראתה אותו מעליי ושאלה מה אנחנו עושים וביקשה ממני לצאת מהחדר וזה אז כשזה צף לי בגיל 18 חשבתי שחלמתי או הזיתי אז הלכתי לדודה ההיא ושאלתי אותה אם זכור לה מקרה כזה היא ענתה בחיוב ומאותו רגע פתאום צפו לי כל הרגעים שהיו כאילו בבום משהו מפחידדדד לא הבנתי איפה כל הרגעים נעלמו עד אותו הרגע אבל זו כנראה הדחקה או וואטבר

וואי תותי ברור זה הדחקה… חבר טוב שלי רק בגיל 22 נזכר שהמורה לכינור שלו בגן אנס אותו.. הכל צף והוא אצל פסיכולוגים כל היום ותקופה קשה

זה כאפות של החיים פתאום להזכר במשהו כאילו ממש עובר בראש מה עוד אני לא זוכרת? מה עוד יכול לצוף? מלחיץ…

כן לגמרי! ק