היום כעסנו על הילד והוא בכה בחדר (בן 3.5) (התנהג כל השבוע גם ככה לא יפה..וקיבלתי את זה בהכלה והסברה) אז נתתי לו לבכות בחדר והתעלמתתי כי כעסתי עוד לפני ופתאום אני שומעת אותו אומר "אף אחד לא אוהב אותי" בבכי ... טוב שם נשברתי ובאתי אליו בוכה והסברתי לו מה אני אמורה לעשות אם ככה הוא מקבל את זה?? היה לו תקופה של התקפי זעם שלמדנו איך להתמודד איתם והם חלפו ל3 חודשים (מידי פעם אבל לא משהו קבוע) ולפני שבוע זה שוב חזר ... מה עושים??? עכשיו הוא התחיל להרביץ ולקלל בהתקפי זעם שלו הם כאילו חזרו כפול

אולי הוא עובר משהו במסגרת שבה הוא נמצא ניסית להבין ממנו למה יש לו את התקפי הזעם האלה?

.

היי אמא יקרה תנסי לדבר איתו ולהבין ממה זה נובע. הרבה חיבוקים חום ואהבה אין ספק שעובר עליו משהו כי להגיד בגיל כזה משפט של אף אחד לא אוהב אותי מאוד קשה לשמוע. תהיי חזקה ולא להתייאש. חיבוק חם

כשהוא כועס עלינו הוא אומר לנו אני לא אוהב אותכם ... הוא בגן עירייה היה אומר הרבה שאין לו חברים אבל עכשיו אומר שיש קשה להבין ממנו פרטים כי הוא ממציא הרבה וגם אין לו תחושת זמן (היום אתמול לפני שבוע כלום הכל אצלו מעורבב) הוא גם מאוד רגיש הגננת גם אומרת לי שהוא מאוד בכייני .. לדוגמא : יכולים לדחוף אותו בטעות תוך כדי משחק (משהו שקורה גם בבית) והוא בוכה שהרביצו לו אני משתדלת ממש לתת לו פסק זמן להגיד לו שתרגע נדבר ולהסביר לו מה קורה ולמה כועסים ולהבין ממנו אבל הוא לא מנדב מידע 🥴

ליאן יום שישי כי לא הסכמתי להדליק לו מה שהוא רוצה בטלוויזיה כי רציתי לנקות ושמתי מוזיקה אבל התפשרתי ואמרתי לו שאני ישים לו בטלפון ואז התחיל טנטרום של החיים במשך יותר משעה היום הוא ראה סירטונים בטלפון והם נכבו כח הוא עזב אותו והלך לשחק שחזר הם התכבו כבר והוא בא וצעק עלי "את רואההה זה בגללך תדליקי לי!! תדליקי לי עכשיו. את חוצפנית! " ואני הסברתי לו כבר שמבקשים יפה וככה לא צדברים

יכול להיות שעובר משהו ריגשי ולכן מגיב ככה על מנת לקבל תשומת לב ולכן הוא "בכייני". איך הוא נגיד אם ילדים אחרים שלא בגן שלו? תנסי להוציא ממנו מידע לא בזמן של כעס ושהוא פגוע אלא להפך שהוא רגוע ובמצב רוח טוב. לשאול איך היה בגן? עם מי הוא שיחק היום? במה שיחקו. אולי אפילו לקחת אותו לאכול גלידה ועל הדרך לנסות להוציא מידע. שהם בכעס מאוד קשה להוציא מהם מידע אמיתי.

אנונימית אני דואגת להגיד לו כל יום שאני אוהבת אותו הרבה פעמים גם אומרת לו שאבא וסבתא וסבא (ועוד מלא בני משפחה ) אוהבים אותו מאוד הוא ילד נאהב בגלל שהוא רגיש אנחנו מרעיפים עליו אהבה

וואו איך מבינה אותך… משפט כזה יכול לגמור אמא 😢. יש לך ילד רגיש מאוד מאוד, בתור אמא גם לילד כזה.. הוא בכור? יחיד? מה שאני מקפידה מאודד עם הבן שלי, שהוא גם פרפקציוניסט וגם מאוד מרצה! זה להזכיר לו דווקא ברגעים שהוא שובב מאוד ועושה דברים ״אסורים״ זה שאני אוהבת אותו ולא משנה מה!!! אני ממש מפמפמת לו את זה בראש, שגם כשהוא עושה דברים שאסור, וגם כשהוא שובב, וגם כשאני כועסת מאוד, אני עדיין תמיד תמיד אוהבת אותו. זה משהו שמאוד חשוב לי להכניס לו לראש. ונראה לי שזה עובד ומחלחל

כשהוא לא בגן עם בני דודים שלו הוא משחק משתולל רץ מעייף את כולם חח משתף פעולה (אבל עדיין נפגע בקלות אם משהו נאמר או נעשה אפילו בתום לב מםרש סיטואציות לא נכון) הוא אומר לי כל פעם שיחקתי מחבואים עם נדב ל0עמים מוסיף דברים עם ילדים אחרים אבל הוא לא אמין הוא מערבב זמנים

דידי יש לו אח קטן תינוק כבר כמעט בן שנה והוא ממש אוהב אותו (כן בהתחלה רצה לשחק עם הראש שלו כדורגל אבל עכשיו הם ממש מסתדרים) משתדלים לתת לו יחס מועדף כל עוד התינוק לא מבין ואני מממשששש חזק איתו על הדיבורים אני לא מבינה מאיפה הוא הביא את זה 💔

הלוואי והייתי יודעת איך לגרום לילד להרגיש מלא בטחון, ואהוב יותר :(. לילד שלי אין אמירות כאלה אבל הוא כן בעל דימוי עצמי נמוך ואומר דברים לא נעימים על עצמו. וזה שובר לי את הלב. גם חברתית מאותגר בגן. לכן כשהוא עושה משהו רע, אני כמובן נוזפת ומעמידה גבולות, אבל גם מבינה שזה מתוך מצוקה שלו וקריאה לתשומת לב, וגם לאחר שהכעס עובר אני מזכירה לו שאני אוהבת אותו גם כשאני כועסת.. ושאני שמחה שהוא הילד שלי. אני אומרת לו לפעמים לפני שינה לפני שהוא נרדם שאני שמחה שהוא הילד שלי..שדווקא הוא! שבחרתי בו. מכלללל הילדים בגן, ומכל הילדים בגן. אני הכי מאושרת שהוא הילד שלי ולא אף אחד אחר. תשמעי העיניים שלו נוצצות כשאני אומרת לו את זה! הוא ממש קשוב ומרגיש לי שהוא פתאום ממתרגש ומאזין בקשב מלא. זה המקסימום שיכןלה לעשות

ילד צריך לדעת גם לשמוע לא, זה בסדר זה חלק מהחיים. גם במסגרת החינוכית יש הרבה גבולות וילדים אמורים להתמודד עם כך שאומרים להם לא לפעמים. יכול להיות שהוא כבר למד שכשהוא בוכה ונכנס לטנטרום אז מקבל את מה שהוא רוצה. צריך לדבר איתו הרבה (לא בזמן שהוא כועס) על ההתנהגות שלו, לשבח אותו על התנהגות טובה, לתת לו תפקיד בבית שהוא אחראי עליו. ילדים אוהבים לקבל תשומת לב, תתני לו להרגיש בעל ערך ולעזור במטלות בית קלות. זה עושה פלאים.

הבן שלי היה לו תקופה כזאת של מין זעם לא מוסבר יכל ממש לאבד את זה צרחות מכות לזרוק דברים ואז הבנתי שאני הבעיה לא ידעתי להכיל את זה כמו שצריך הייתי פשוט מתעצבנת איתו ביחד ולך לחדר וכאלה ואז החלפתי את זה בבוא איתי לחדר נירגע ביחד היינו נכנסים ולא הייתי חופרת למה התנהגת ככה ולמה ככה הייתי מוציאה פאזל או מדליקה שיר או מתחילה איזה משחק ויוצאת איתו ששנינו רגועים עכשיו הוא בן 3.5 ונדייייייר שהוא מתעצבן וגם עם כן הוא פשוט רץ אליי ואני מחבקת אותו שואלת עם צריך משהו שנינו ביחד פשוט למדנו לא להיות עצבנים