חייבת את עזרתכן. הריון שני שלי שבוע 9 בידיוק. אני לא מצליחה להכיל את מה שעובר עלי, מעבר לזה שאני 24/7 פשוט לא מרגישה טוב הקאות ,כאבי אגן וחולשה בכל הגוף מרגישה אי שפיות ואני אסביר. יש לי ילד בן שנה אני פשוט לא מצליחה להכיל אותו בשום צורה , הכל זורקת על בעלי, דברים כל כך מינמילים ובסיסיים אין לי כוחות פשוט לעשות , לא מצליחה להתייחס אליו וזה שובר אותי מבפנים. אני עצובה ומותשת ההרגשה הכי טובה שלי היא כשאני ישנה כי כשאני פותחת את העיינים כל הכאב והחולשה חוזרים שוב. הריון ראשון ממש לא היה ככה, עבר הרבה יותר טוב. בעלי מנסה להבין אבל מתוסכל ומיואש, עובד קשה מאוד והכל נופל עליו ומעבר לזה אני כל כך עצובה עצלנית ופשוט לא זזה . יש מישהי שעובר עליה דבר דומה , אם כן יש משהו שאפשר לעשות עם זה? איך אני חוזרת לעצמי לטפל בילד שלי כשאני לא מסוגלת לתת לו את היחס הכי מינמלי והוא הדבר הכי יקר לי בעולם 😩

בול אותו הסיפור הריון לא מתוכנן (אבל מבורך) עם בן שנה בבית ההתחלה הייתה קשה מעבר לתחושות הקשות חוסר שינה בחילות ופשוט לא הצלחתי לתפקד באמת בעלי ואמא שלי וחמותי עזרו לי כי הוא גם לא במסגרת ואיתי בבית עדיין אבל זה ממש השתפר לאחר שבוע 14-15 שהשליש הראשון עבר! עכשיו שבוע 19 ובאמת שהכל שונה עדיין עייפות אבל הכל יותר קליל וזורם ומצליחה להכיל את כולם פשוט תנסי לזכור שתכף זה עובר זה לא לתמיד לנסות להעזר במי שיש ללכת לחברה עם ילדים בגיל דומה שיעסיקו אותו אם לא במסגרת ללכת לגן אמא או גני שעשועים או פארקים משפחה כמובן שיעזרו כמה שאפשר ותנסי לישון ולנוח שהוא ישן כמה שזה קשה זה הדבר היחיד שהציל אותי והצלחתי לתפקד בשאר היום ממש עוד שנייה זה מאחורייך!! שולחת חיזוקים❤️

תודה רבה על התגובה הזו💗

אני האמת הייתי ככה גם בתחילת ההריון הזה שזה הריון שני שלי עד שבנות פה המליצו לי על בונגסטה אני לוקחת אתזה כל לילה לפני השינה ואני קמה למחרת חדשה!!!! זה כל כך מעולה לי כי כל היום מתפקדת מעולה מגיעה הערב בום חוזר לי ואז שוב לוקחת תבונגסטה ככה חזרתי לעצמי ולתת יחס לבן שלי

אני יכולה לספר על עצמי שאני כרגע בשבוע 8 ויש לי ילדה בת שנתיים. מרגישה זוועת עולם אין לי כוח לכלום אני כבר שבוע לא הלכתי לעבודה מרוב שאני סמרטטת, בעלי עושה הכול בבית מהניקיון עד טיפול הילדה, אני לא אוכלת קשה לי לשתות מים. פשוט חלשה ואני ישנה כמעט כל היום. בעלי איבד את זה לגמרי, כי הוא לבד במערכה ואני מרגישה נורא שככה ההתנהגות שלי. זה היריון שחיכנו לנו כל כך הרבה זמן וזה בא בעזרת טיפולי פוריות, וממש שמחה על ההיריון אבל מרגישה הכי חלשה והכי כאובה גם. אני מקווה לצבור הרבה כוחות כי זה לא באופי שלי להיות במיטה כל היום ולא לעשות שום דבר. בהיריון הראשון שלי זה לא היה ככה וכל היריון מביא עימו משהו אחר

הריון שלישי ואני מוטשתמאין לי כוח לכלום יש לי שני ילדים ואני באמת גמורה מקיאה בחילות צרבות וחולשה לא מוסברת בעלי לא מבין הוא חושב שאני מתפנקת וכועס שאני לא עושה כלום ואני באמת מתאמצת לעשות מה שאני יכולה גם הולכת לעבודה גם לוקחת את הילדים לגן והדברים שניראים נורא קלים בשבילי זה ממש עול מזדהה איתך ושולחת חיבוקים