בן שנה ו8, מטפס כל היום על הכיסאות בשולחן אוכל, האם לאפשר? אני מוצאת את עצמי כל הזמן אומרת לו לא מההלעשות?

את צריכה לראות מה הגבולות שמתאימים לך לפי תחושת הביטחון האישית והמסוגלות של הילד. כדי להימנע מלהגיד לא כל הזמן כדאי להגיד מה כן. למשל "על הכיסא אנחנו יושבים. אפשר לעמוד על הרצפה/על השרפרף". בנוסף להסביר למה, כי אנחנו לא רוצים ליפול. וגם- תראה, הנה אמא ואבא רק יושבים על הכיסא ועומדים על הרצפה.

את מחליטה אם זה מסוכן בעינייך, תהיי השוטר ואל תתני עד שהוא יבין שזה לא קורה. פשוט תזיזי אותו. דברים שאפשר להזיז נגיד מהישג היד, אל תגידי לא (למשל לא לגעת בשלט), פשוט תרימי גבוה שלא יוכל להגיע וזהו

למצוא מקום בטוח שהוא כן יכול לטפס זה כנראה זה צורך שלו

מרגישה כאילו אני כתבתי את הפוסט הזה . נראלי שכאן מתחיל הגיל הקשה ביותר , אני מרגישה כל היום כמו תקליט לא לא לא על כל דבר , הסקרנות שלהם עכשיו בשמיים וצריך לדעת באמת איך להתנהל איתם בצורה נכונה לא תמיד פשוט אבל אין הרבה ברירה

הוא צריך לפרוק אנרגיה, לקחת אותו לאן שיכול לטפס בין אם זה מקום אחר בבית או בחוץ מקום כמו ג'ימבורי. מעבר לכך אם זה מסוכן מה שעושה כמובן להציב גבול ולא לאפשר

יווו איזה מדהימות אתן