בן שנה ושמונה מרביץ ….. מה עושים עם זה?!? מה שלא נראה לו מושך לי בשיער שורף נותן סטירות .. לכולם מנסה להסביר שאסור הילד לא מעניין אותו כלום. זורק כל דבר על הריצפה לא מבין מזה לא ,אסור . ואי חצי מרוסקת כבר ילד קשה נורא!!!

הוא מבין מה זה לא ואסור, הוא פשוט לא מעוניים להקשיב לך, כמו כל ילד בגילו :) הוא לא קשה, זה רגיל לקראת גיל שנתיים והוא בודק אותך. מה עושים? מציבים גבול, והדרך לעשות את זה שונה מילד לילד. יש ילדים שאם תרדי לגובה העיניים ותגידי באסרטיביות שאת כועסת מאוד ושזה אסור הם יתקפלו. יש כאלו שאיך שהם יראו שאמא "בוכה" הם יבואו ללטף. יש כאלו שיבינו אם תתרחקי בכל פעם שהם ינסו להרביץ, או שתהיי קרירה אליהם לכמה דקות אחרי זה כי לא נעים לשחק עם מישהו שמרביץ (וצריך להגיד להם את זה), ויש ילדים שצריך להחזיק להם את הידיים ולהגיש שלא תתני לו להרביץ לך. מה שלא תעשי ומה שמתאים לכם, אל תשכחי שזה תהליך וזה לוקח *זמן*, ולא מעט זמן. זה לא שאת תגיבי פעם אחת "נכון" והוא יבין, כי הוא לא. זה גיל של בחינת גבולות והוא עושה בדיוק מה שמצופה בגילו. הכי חשוב כל הזמן להסביר - שאסור להרביץ, אבל מותר לכעוס. כשכועסים מותר לצעוק, או לבכות, או אפילו עם הידיים להרביץ לכרית או כל פתרון שמקובל עליכם..

למה ילדים מרביצים: - תסכול - כעס - קבלת תשומת לב - משחק שמבחינתם חושבים שהוא כיפי כי לא מודעים לעוצמה שלהם. אצלי השיטה כשהרביץ וזרק חפצים מתסכול, לקחת אותו מאיזור המשחקים/ האיזור שנמצא ב"פאן" כרגע להושיב אותו על הריצפה כשאני יושבת מולו ולהחזיק את הידים בהצלבה. תוך כדי זה אני מסתכלת לו בעיניים ואומרת בתקיפות אבל לא בצעקות " אסור להרביץ/ לזרוק/ לשבור. זה בסדר להיות כועס, אם כועס תגיד אני כועס (או עשי פרצוף כועס וקול שכועס), אבל בשום מצב לא להרביץ. " בפעמים הראשונות הוא כנראה ירביץ מיד שוב כי הוא בודק אותך, במקרה הזה שוב פעם תעשי את זה אבל הפעם תוסיפי " אני מאוד כועסת , אסור להרביץ". זה לוקח זמן, אבל אם תהי סבלנית ועקבית, זה ישתפר. חשוב שבפעמים שאת רואה שהוא מתבאס או כועס אבל לא מרביץ להגיד לו שאת גאה בו על הסבלנות שלו. ויפה שלא הרביץ. בנוסף, תכילי את התיסכול שלו. אם נניח זורק צעצוע כי לא מצליח לשחק, אפשר להגיד "אוי זה מבאס, בוא נלמד לשחק בזה ביחד במקום לזרוק ולשבור אותו.." שימי לב שהרבה פעמים התנהגות של הקטנים זה שיקוף של התנהגות שלנו. לא שאני חושהת שאת מרביצה אבל אם רואה אותך מתעצבנת ממש על מישהוא וצועקת, הוא מבין שכשכועסים התגובה צריכה להיות אגרסיבית. אגריסיביות בגיל הזה זה מכות, שריטות וכו.. לגבי הוצאת תיסכול, עדיף לו ללמד להיות אגרסיבי גם כלפי כרית, כי אז זה עדיין מלמד אותו להגיב בצורה אגרסיבית.. עדיף ללמד אותו כשכועסים או עצובים אפשר לקבל חיבוק מאמא.