כל ערב בעלי בורח מהבית כל פעם לסידור אחר אני עם תינוקת בת חודשיים ועוד ילדה בת שנה וחצי אני גמורה אין משפחתיות כמו שאני רגילה מהבית איך חום אני מדברת איתו מסבירה לו שאנחנו משפחה וצריכים להיות ביחד וכלום כל ערב מוצא איזה חבר לסדר לו איזה חבר לתקן לו או לשבת איתו ואני בבית מוצאת את עצמי עם מקלחות הרדמות האכלות אין לי כבר כוחות!

ככה זה מרגיש כאילו עשיתי ילדים לבד

אין לי עם מי ולאן לצאת אין לי חברות כל כך ואני גם נורא טוטאלית לילדים אז קשה לי פשוט לצאת בערב ולהשאיר אותם זה שעות קשות

אז תשבי איתו לשיחה ותדברי איתו על זה, את כל יום כל היום את גם צריכה אויר קצת לעצמך, וגם צריכה ורוצה זמן משפחה של כולם ביחד

אמרתי לו והוא פשוט שם זין על מה שאני אומרת הוא רגיל מהבית שלו שהאמא עושה הכל והאבא מטייל כל היום בחוץ בגלל זה הם גרושים היום וחבל לי שלשם נגיע

אני כבר מתחילה להבין שהוא עול בשבילי הוא לא תורם בשום דבר אני צריכה לכבס לו לבשל לו אני שוקלת להתרגש וזהו

בשביל מה לעשות לו את כל זה אם בסוף אני נשארת לבד ואין שום ערכה

את צריכה להגיד לו את זה, את חיפשת לעצמך פרטנר, שותף ולא עוד עול.. אני בטוחה שהוא לא ירצה לאבד אותך ויכול להיות שהוא צריך לשמוע שהוא מאוד קרוב לזה כדי להתעשת על עצמו..

כבר אמרתי הכל אני נשבעת לך התחננתי אני צריכה לעשות משהו אחר כדי לזעזע אותו שיתעורר ואני לא יודעת מה

אימא הוצאת לי את המילים מהפה

אז מה הייתן עושות במקומי? משהו מעשי שיגרום לו להבין לא לדבר כי זה לא עוזר

אולי לא להיות בבית כשהוא חוזר, לכי להורים או משהו שירגיש מה זה לחזור לבית ריק

כן אבל בא לי שזה יבוא ממנו לא להרגיש שאני מכריחה אותו כי אז זה גם נראה ככה עקום היום נעלתי מלמעלה ופתחתי אחרי כמה דקות כי באמת הייתי צריכה עזרה איתם