היי בנות מרגישה צורך לשתף ואשמח לעצה.. ילדתי בלידה מאד טראומטית שנגמרה בקיסרי חירום הילד היום בן חמישה חודשים וכל פעם שהוא בוכה אני מרגישה שאני מאבדת את זה. אני נכנסת לחוסר אונים מטורף לפעמים אני בוכה איתו ביחד לפעמים מקללת לפעמים צועקת על עצמי מרביצה לעצמי התמוטטויות עצבים והתקפי זעם משהו הזוי וזה רק כשהוא בוכה. אני מרגישה חסרת אונים בגלל כל התקופה שאחרי הלידה כשהוא בכה לא יכולתי לטפל בו. אז אוטומאטית הרגשות עולים וזה גורם לזה. אני בטיפול מרגישה שהוא לא כל כך עוזר לי.. בכללי אני ממש בסדר עם הילד הוא פשוט מדהים ונסיך אמיתי משחקת איתי והכל באמת אמא רגילה לגמרי. אבל ברגע שהוא מתחיל לבכות מתחיל אצלי התקף לחץ שמכניס לי סרטים לראש שהנה הוא יצרח עוד רגע ואת לא תצליחי לעזור לו.. סיוטים כאלה. נגיד השבוע הוא בכה בלילה לא נתן לי לישון בעלי עבד לילה חזר ב3 אחרי שב2 התקשרתי אליו בוכה שאני לא יכולה עוד. הוא הגיע וראה אותי עם ילד צורח על הידים ואני בוכה בלי הפסקה.. ולא יודעת כבר מה הוא רוצה. הוא מדהים לקח אותו וטיפל בו.. אבל אחכ קיללתי את הרגע שהבאתי ילד וכזה.. אני באמת אוהבת אותו הוא ילד כל כך מדהים הוא כל העולם שלי.!! אבל החוסר אונים הזה הורג אותי. אשמח אם יש למישהי דרך לעזור לי. היום נגיד הוא בכה ובדיוק הכנתי לו אמבטיה.. אז הרגעתי את עצמי שהכל בסדר ואני עושה את זה הכי מהר שאני יכולה וזה בשבילו. זה יעזור לו להרגע.. יודעת שמן הסתם אני צריכה עיבוד לידה אם יש למישהי רעיון למישהי טובה במרכז אני אשמח🙏 הטראומה שלי כל כך גדולה שאמרתי לבעלי מבחינתי זה נגמר בילד 1. מקווה שישתנה הכל ותודה למי שקראה!❤️

את אמא מדהימה !!! תנסי רק להתחזק ולנסות להסתכל על חצי הכוס המלאה ומה שיש לך בידיים… ואולי עזרה או שיתוף גורם מקצועי יכול לעזור כדי שתצליחי להתמודד עם כל החוסר אונים והלחץ

נסי לזכור שבכי זו צורת תקשורת, כן, היא מלחיצה אבל בעצם התינוק אומר לנו אני צריך משהו לפעמים קל לזהות ולפעמים קשה לפעמים עוזרים מהר ולפעמים לוקח זמן אבל הכי חשוב זה להתייחס לתינוק, זה כבר נותן לו תחושה שאת איתו, גם אם כואבת לו הבטן ואת מחבקת והוא ממשיך לבכות הוא יודע שאת שם וזה העיקר נסי להשאר רגועה כי אם תשדרי לו רוגע זה יקל עליו להרגע ות שתדעי שתינוקות שלא קיבלו יחס מפסיקים לבכות, בבתי יתומים יש ילדים שקורה להם משהו הם לא בוכים כי למדו שאף אחד לא בא אז תשמחי שהתינוק שלך בוכה, הוא קורא לך כי הוא יודע שאת שם

תקשיבי שאת מהממת כל הכבוד שאת פורקת ומנסה לטפל בעצמך ולא מסתירה את זה! אל תתייאשי מזה שהטיפול לא עוזר לך תנסי לעבור למטפל/ת אחר עד שתרגישי את השיפור אני בטוחה שהילד שלך מרגיש אותך ושאת והוא מהממים אל תלחצי מהטיפול בו גם אם קשה לך תמשיכי את אלופה 💚

תודה נסיכות💕

תמיד זה מוריד לי מהאמהות זה מסתכל פי 2

וואי נשמה, זה לא מוריד לך מהאמהות זה חלק מהאמהות! אין מה לעשות, בתור אמא אני (וכל אחת) מרגישה לפעמים גם קצת חסרת אונים/מתוסכלת/מיואשת ועוד ועוד… וזה טבעי ונורמלי, זה לא הופך אותך לאמא לא טובה!

נסי להבדיל בין בכי של רעב לבכי של מוצץ/עייפות או שמשהו מציק לו בטן או חם/קר מידי או חיתול מלא אם לא זיהית את הבעיה לעבור על הכל לראות שהכל בסדר אם יש מצב שזה חלב אז לעבור לדל לקטוז