בעלי התעכב היום אחרי העבודה בגלל שהתבקש לאסוף משהו בשביל שכן מהיישוב שלנו, שיודע שהוא עובד בירושלים (בעלי עובד בכניסה לעיר והאיסוף נעשה מתוך העיר, אחה"צ, בשיא הפקקים). אבל למה זה היה חייב להיעשות היום כשאין משחקייה בשביל להעסיק את הילד? אמא שלו חולה, אז לא רציתי לעלות אליה... בסוף הייתי צריכה להתמודד איתו כשאני גם ככה לא מסוגלת לעשות את זה לבד (היא בכל זאת באה... אבל בסוף הוא יידבק ממנה ואין לי כוח לזה. עדיין, מעריכה את זה שהגיעה.) אז מה בעלי אומר לי בארוחת ערב? "את אוהבת שאני טוב רק כלפייך". למה אתה חייב להגביר את הלהבה של הכעס שלי? איך אני אמורה להתקרר ככה? סבבה, אתה בן אדם טוב, אבל למה על חשבוני כשאתה יודע שקשה לי להיות לבד עם הילד במיוחד אחה"צ?? אולי זה יישמע קטנוני, אבל באמת שזה עיצבן אותי.

מבינה אותך את ממש צודקת לא חוכמה שגבר הוא טוב לב על חשבון אשתו

מבינה אותך. גם לבעלי יש קטעים כאלה. נגיד באים להורים שלו והם צריכים עזרה אבל הם גרים רחוק אז בדר"כ הילדים מגיעים רעבים/צמאים/פיפי/להחליף טיטול וכאלה אז אני אומרת לו בוא תיתן יד רגע עם הילדים ואז תלך לאן שאתה רוצה כי גמאני אחרי נסיעה וקשה אחרי נסיעה להתחיל לטפל בהם לבד.... קיצור דברי איתו,תגידי לו אני שמחה שאתה טוב לב ועוזר והכל אבל אתה צריך להבין שכשאתה עושה אתזה על חשבון משהו אחר לא שווה שום עזרה שלך.

קודם כל שיהיה טוב כלפייך

אצלי בעלי עובד משמרות וכמעט לא נמצא בבית.. לרוב יש לי עזרה מהמשפחה אבל שלא כן אני מסתדרת עם 2 תגידי תודה שבעלך עובד בקרים ותמיד כן נמצא בבית