אני שבורה, מחר הילדים מתחפשים צריך למדוד להם תחפושות לראות שהכל בסדר ורבתי עם בעלי והוא הלך לאמא שלו מסנן את הילדים ולא מוכן לחזור. מודה שקיללתי אותו ויודעת שזה לא בסדר אבל יש בי תסכול עצום!! הוא כל הזמן מחפש לא להיות איתי להשאיר אותי בבית עם התינוקת שלנו בת החודשיים וללכת לו העיקר לא לכלול אותי בענייניו ולא לסייע עם התינוקת. יש לי עוד שני ילדים יותר גדולים והוא כל שבת לוקח אותם לסרט בטענה שכביכול מקל עליי אבל התינוקת בגיל לא פשוט וגם לא בא לי להיות לבד כל הזמן בבית ואמרתי לו את זה לא פעם וגם השבת הצעתי שנצא לטייל והוא לא רצה. עכשיו אני צריכה להרדים את התינוקת כדי שאתפנה לתת לגדולים בני 6 ו5 אוכל ולארגן להם את התחפושות למחר. אני גמורה מעייפןת וכל יום אני עם התינוקת הוא מגיע תמיד בשעה שכל הילדים כבר ישנים. עכשיו הוא לא עונה לילדים שממש רוצים שיבןא הןא אמר להפ מקודם שלא אוהב קללות ניתק ומאז לא עונה להם. אני שבורה ניסיתי מיליון פעם להסביר לו שהבדידות קשה לי שהוא לא בסדר שלא מציע לי להצטרף או ללכת לאנשיהו כמשפחה וזה לא מזיז לו אומר לי קחי את הילדה צאי לאנשיהו יום יפה בחוץ סעי איתה לאן שאת רוצה. אבל למה? היא רק שלי? ולמה ההפרדת כוחות הזו?אני ממש עצובה

אני לא מבינה דבר אחר... למה את מחכה שיציע לך להצטרף? למה כשהוא אומר שיקח את הבנים לסרט למשל את לא אומרת לו שאת מתחילה גם להתארגן?

כי אני עם תינוקת בת חודשיים, הצעתי לו שנעשה משהו אחר כי גם הילד כבר לא רצה ללכת לסרט נמאס לו כל שבת, הוא פשוט התעקש שכבר הזמין כרטיסים

אבל זה כל שבת כך אני כל הזמן אומרת לו שנמאס לי להיות לבד

אני גם לא מדברת עם חמןתי ולא מוזמנת לבית שלה הוא הולך לשם לבד כל שישי עם הילדים ואני גם אז נשארת בבית עם התינוקת

אני שולחת את הילדים כדי לא להרחיקם מסבתא שלהם אבל מאוד כואב לי שאני לבד

ואת הנכדה התינוקת היא לא רוצה לראות? תשאירי את בעלך בבית לבד לכמה שעות שיתומדד נראה אותו

תגידי לו שקנית כרטיסים להצגה או לא משנה מה עם הבנים ושהוא נשאר עם התינוקת וביי

דבר ראשון - אם מקללים גבר ליד הילדים זה פוגע בו מאד מאד והוא מרגיש שזה פוגע בתדמית שלו כאבא ובסמכות שלו, אז דבר ראשון תתנצלי על זה ותבטיחי לו שלא תעשי את זה שוב, דבר שני - רוב הגברים מסתדרים יותר טוב עם ילדים גדולים מאשר עם תינוקות - ולאמאות יש יותר גישה לתינוקות - גם כי התינוקות מכירות את הריח של האמא ונרגעים יותר אצל האמא - וגם כי האמא יותר מחוברת לתינוק בגיל הזה כי הוא היה אצלה 9 חודשים בבטן, אז זה שהוא לא מטפל בתינוקת אבל כן מטפל בגדולים - זה הגיוני, אבל מכאן והלאה אני מציעה לך לעשות צעדים מבחינתך - לכבד אותו יותר בדיבור - ובמיוחד ליד הילדים שגדלים ומבינים, ומה שהם צריכים להבין שאבא שלהם מוערך על ידיך, ותדעי שכשהתי וקת תגדל הוא יקח יותר חלק בגידול שלה, ובקשר לבדידות, אחרי שתתפייסו - תדברי איתו על כך שאת רוצה לצאת גם איתו - ולצאת ביחד כל המשפחה, ותביני אותו שקשה לו לצאת לבד עם 3 ילדים שכוללים תינוקת.

לא ביקשתי שיצא עם שלושתם חן אבל שיכלול אותי ביציאה הזו אני כל החיים לבד איתם עם שלושתם כמעט כל ערב או כי הוא עובד או כי הוא בורח לאחר מריבה או כי קובע סידורים לשעות הכי קשות ביום! כבר דיברנו ככ הרבה פעמים חשפתי בפניו שאני בודדה שהוא לא מאפשר לי לצאת ככ מהבית כי כל הזמן יש לו משהו ואז יוצא שאני כלואה בבית ושאני רוצה שנהיה יחד. הבית של אמא שלו שגרה רחוב מקביל אליי הפך למקום מפלט בשבילו הוא כל הזמן דבר ראשון נוחת שם לא משנה מתי בכל זמן נתון. אחרי עבודה לפני עבודה… אני מקללת כי באמת שלפעמים אני ככ מתוסכלת הוא לא שם יד בבית לא עוזר לי בשום מטלה ועל הזמן חושב רק על עצמו. אני לא מתרצת וקללות זה דבר מכוער ואת צודקת בכל מה שרשמת חן, אבל אני לא מצליחה להגמל מרמת התסכול ששוררת בתוכי. הוא שובר אותי כבר תקופה ממש ארוכה. כל ריב שלנו בורח מהבית לפעמים חוסם לפעמים מסנן ושורץ אצל אמא שלו שעות! ןאני נשארת עם כל הילדים לבד.

אנונימית - אני לא אומרת שזה קל - אבל תעשי מאמץ גדול מצידך - ותפסיקי עם קללות ודיבור לא מכבד - הוא בורח כי הוא לא יכול לשאת את זה שאת מדברת ככה אליו, תשפרי את זה - תעשי צעד מבחינתך - ואחרי זה תגידי לו שאת גם באה- תתלבשי ותצאי, הוא לא משאיר אותך לבד בבית כי הוא מעניש אותך - הוא צריך ספייס מהקללות שלך ומהמריבות, דבר ראשון תעברי לתקשורת מכבדת, אוהבת, תוסיפי מחמאות כשצריך - אחרי שתשקמי את התקשורת המילולית בינכם - את יכולה לדבר בנועם ולהסביר שאת צריכה יותר עזרה - והכל בשפה יפה ומחמאות על מה שהוא עושה - בזוגיות - אל תהיה צודק תהיה חכם - תעשי צעד מבחינתך - תקשורת נעימה ומכבדת - שיהיה לו נחמד להיות בבית שלו, שהוא יהיה מכובד ליד הילדים שלו, וכך הוא לא יצטרך לברוח ולחפש מקלט, אלו החיים שלך - זאת הזוגיות שלך והילדים שלך - אם את לא תשפרי - אף אחד לא יעשה את זה במקומך.