תגידו שאלה של אמא מתחילה- מאיזה גיל אני אמורה לחנך/לשים גבולות לכל מיני דברים? לדוגמה לא לא להרים את התינוק על הידיים כל הזמן או לא להתייחס לכל בכי או לא לשים את התינוק איתי בחדר בלילה… אם יש עוד דוגמאות אשמח לשמוע🙏❤️

מבחינת הדוגמא שנתת לדעתי אף פעם

זה נורא אינדיבידואלי, אין תשובה אחת, גם אני אמא טריה וזה מה שמרגיש נכון, כי יש כאלו שמהתחלה שמות גבולות יש כאלה שבהמשך ויש כאלו שבכלל לא 😅

אני לא רואה צורת חינוך בלסרב להרים על הידיים או לא להתיחס לבכי .. החינוך נכנס רק עם גבולות של לא לנשוך/לקפוץ/ לזרוק וכו׳

הכוונה יותר לסדר הרגלים

הרגלים מפתחים סביבות גיל 4/5 חודשים אז מהבחינה הזו לשיקולך.. למשל שינה הייתי ממליצה לך ללמד הרדמות עצמית כי אחרת יפתח תלות בשינה על הידיים ומאוד יגביל אותך ואת כל מי שינסה להרדים אותו.. לא להרים על הידיים זה נורא משתנה כי אם לא מרגיש טוב או אחרי חיסון אז ברור שצריך יותר צומי וידייים אז בטח לתת אבל את יכולה במקום ידיים מתי שנראה לך לא צריך לגרות במשהו אחר למשל משחק שיר וכאלה.. לא להתייחס לכל בכי זה משתנה שוב למה בוכה? אפשר לתת מוצץ?

מסכימה עם אמא ל2 בקרוב וזה מתחיל מי גיל שנה פלוס בערך

דנדוש זה הרגל טוב והם נוטשים ברגע שיש מספיק ביטחון

בעיני חינוך זה מהיום הראשון, כמובן שביום הראשון אין ממש גבולות עדין... אבל ברגע שמתחיל לגבי הדוגמאות שלך בעיני זה לא מקום לגבולות בהתחלה אלא צורך של התינוק הוא לא מדבר אז בכי זו צורת התקשורת אז צריך להתייחס גם אצל ילד גדול אם בוכה צריך להתייחס, להבין למה בוכה, כמובן שזה לא אומר שיקבל בהכרח מה שרוצה

בהמשך באמת לא מומלץ להרגיל את התינוק להרמה קבועה כי זה לא בריא לא לך ולא לילד לך מבחינה בריאות ולו מתוך הרגל כי לא כל אחד יכול להרים אותו מבחינה ופיזית ובמיוחד לא בגן, כמו כן יהיה מומלץ לסגל הרדמה עצמית, לא כל בכי לרוץ לילד, מומלץ שישן כבר מהתחלה במיטה וחדר שלו בשביל שלא ירוץ כל פעם למיטה שלך בעתיד וגם לתת לך מנוחה שלמה וזמן עם בעלך

יש התכיינות ויש בכי יש הבדל, מומלץ לתת לילד בהתבכיינות כמה דקות עם עצמו, תתפלאי לרוב נרגע, מה שגורם לו להבין שלא יביא אותך כל פעם עם התבכיינות ללא סיבה

אני הרגלתי את הבן שלי לישון עצמאית בחדר אחר כי כשהיה בחדר איתי זה היה קשה . בגדול התחלתי לתת לו לישון שנת צהריים בחדר שלו עד שהתרגל התחלתי לילות כמובן שזה לא קל , בערך שבועיים שכל פעם שקם ובוכה בודקת אם רעב/ טיטול או סתם חיבוק ושנרגע מחזירה למיטה . זה יכול להיות גם 30 פעם בלילות הראשונים לחזור על זה פלוס טקס שינה ( את תקבעי מה שמתאים לך) אבל לאט לאט הם מבינים שזה המיטה שלהם ושם הם ישנים .. אבל אני לא חושבת שזה טוב לתת לתינוק לבכות

https://www.instagram.com/p/CgkE_AaIyDe/?igshid=MDJmNzVkMjY= https://www.instagram.com/p/CghhL9cI4df/?igshid=MDJmNzVkMjY= https://www.instagram.com/p/Cg07FHVIVHI/?igshid=MDJmNzVkMjY= https://www.instagram.com/p/CfCQoFVoOto/?igshid=MDJmNzVkMjY=

העלתי כמה קישורים שיכולים קצת להסביר את מה שאני הולכת לרשום הרבה פעמיים אימהות חושבות גבול זה לא וזהו לא להרים לא לתת לא ולא וכמובן גם גבול של אחרים גבולות כאלה זה להפוך ילד לחיל בעני ,וגם בילתי אפשרי כמעט לשים. חושב להבין מה הוא גבול ומתי שמים אותו את הלא החורץ תשיארו למה שמסוכן כמו לא לגעת בחשמל. שנותנים גבול אמורים להגיד גם מה אנחנו כן מסכימים במרחב שלנו. עם הילד בוכה בקניון ורוצה משחק לרדת לגובה העניים שלו ולהגיד את המשחק הזה יש לך בבית אתה רוצה ללכת לשחק בבית או שנבחר אחר אני לא יכולה לקנות לך אפשר להמשיך להסתובב אבל לא לקנות כל מיני כאלה ולא גבול שאין אתה תשאר ככה בוכה ולא תקבל להסביר לתת אופציות. גם לרגע של התבכיינות רגעית לנסות להבין למה חשוב מענה גם על שטות ילד צריך תיוך אמא תמיד תעזור ותסביר לו את הדרך ואת מה הוא מרגיש לשקף לו את הרגשות שלו כדי שלא היה חסום רגישות אחר כך וכאן כדי לשמוע ולהכיל שוב לגבי שינה כל מה שרשמת מיתוס לחלוטין שינה זה אבן דרך הם יעשו את זה לרוב לפני גיל שנה במאוחר שנתיים ישנו וירדמו לבד מתוך רצון שלהם,עד אז הענקת לו את מלאו הביטחון והזמן שהוא צריך הקשבת לו והפכת אותו לעצמי ולא הובלת אותו לשם בכוח עצמאות באה מי תלות

גם עוד דוגמאות אוכל לא זורקים,אוכל אוכלים ,עם את רוצה לזרוק משהו אפשר לזרוק כדור..רוצה נילך לזרוק כדור? אסור לקפוץ ,את רוצה שאולי נרקוד? אסור לשפוך מים את רוצה שואלי נילך למקלחת ונמלא דלי ותשפכי ? ועוד מלאאא

אסור להרביץ מותר לחבק ולנשק אחרי לא מה כן בקיצור זה גבול נכון בקיצור אז להתעלם מי בכי זה גבול שהיא תבין שאין מענה לצרכים שלה לא לשים בחדר אותו דבר אין מענה לצרכים באמת רשמת תינוק לכן זה אפילו מסוכן