אני ששה שבועות אחרי לידה יום ראשון צריכה ללכת למקווה...וואלה מפתיע אבל בעלי פעם אחת לא התעניין מתי אני הולכת מה שבדרכ אחרי לידה הוא שואל...אולי הוא ממש טרוד בעבודה שהוא אפילו לא מתעניין...אני שמה לב ומרגישה שהוא כל הזמן סביב העבודה..אני כל היום עם הילדים ועד שאני רואה אותו אני מחכה לפרוק כל מה שהיה במשך היום הוא מקשיב כזה אבל לא איתי הוא "מקשיב" ואנע מרגישה ממש אהבלה ואני אומרת מחר אני לא משתפת אותו ועושה את אותה טעות...הקטע שהוא שואל איך היה לך היום ואני עונה..יש ממב שאני קצת חופרת אבל אין לי למי לספר..אני כל היום מבשלת מכבסת מנקה מבשלת מחליפה קקי פיפי מנקה טוסיקים אז מחפשת לדבר עם מישהו..אני לא יודעת מה לעשות לגביי המקןוה ללכת פשוט יום ראשון בלי לעדכן או לעדכן אותו לפניי אני בכל מצב אלך רק מבאס שאין התייחסות לעניין..אני פשוט נשואה כאילו לרווק..באסה..בדרכ מגיע מאוחר היום בא מוקדם והלך לישון אני יטדעת שהןא גמור מעייפות אבל אני חייבת איש שיחה לדבר איתו..הוא בעל שמפנק ואבא מדהים אבל מעדיפה להררגיש שיש לי בעל מאשר להסתובב ולקנות באשראי ולהתפנק לי כי כסף זה לא הכל..זה לא העיקרר קחי אשראי ותקני לך...כתבתי מבולגן מרוב שיש לי בלאגן בראש

היי אהובה ❤️ ניסית אולי לדבר איתו ולראות אם עובר עליו משהו בעבודה ? אם יש משהו שמפריע לו ? אני בטוחה שאת קשובה לו ולצרכיו ! אבל אולי תנסי ממקום כזה כמו ״חברה לחברה״ כזה .. לגבי המקווה, דעתי היא שבכל אופן תגידי לו, בכל זאת התייחדות עם בעלך זה חלק מזוגיות וקשר כמובן, מייצר חזרה את הכימיה ואת האהבה ❤️ ועוד משהו, אל תשפטי את עצמך שאת ״עושה את אותה הטעות.״ את אוהבת אותו ורוצה לקרב אותו חזרה, את רוצה להרגיש שיש לך את הבעל שהיה תמיד ורוצה תקשורת שהיא לא ״כדרך אגב״ מקווה שיהיה לכם הכי טוב בעולם ❤️❤️❤️