אני חייבת לפרוק… אני אחרי לידה רגילה. ואני רואה פה נשים בבית חולים ממש כבר הולכות רגיל ואפילו רצות ואני אפילו לקום לא מצליחה. כלכך כואב לי ללכת איך שנעמדת קשה לי כלכך שבקושי נושמת באמת לא מבינה.. לא יצאתי עם הרבה מדי תפרים ואני באמת לא מצליחה לתפקד בכלל ואני רואה נשים שהולכות רגיל ומצליחות לטפל רגיל בתינוק ואני ממש ממש מתקשה… וזה ממש מדכא אותי מפחדת שלא אצליח לטפל בתינוק כשככה רע לי

כל אחת זה משהו אחר אני כמה שעות אחרי בלידה רצתי במחלקה עליתי ירדתי לעומתי חברה שלי אחרי הלידה לא הצליחה לקום מהמיטה כל אחת ובגוף שלה

תרגישי הכי טוב עם עצמך❤️

אני יום שלם הייתי מרותקת למיטה עם קטטר ואז ביומיים שאחרי התחלתי ללכת אבל כמו צב בקושי זזתי כאבי תופת איומיםםםםם בקושי תפקדתי כל אחת זה שונה אין לך מה להתבאס בסוף הכל עובר

כל אחת ומצבה ... לי לא היו תפרים אף פעם אז היה לי קל יותר ללכת

את עם תפרים... זה כואב כל אחת והגוף שלה, טחורים, חתכים, תפרים, כמה שעות היית עם צירים / ערה הכל משפיע

כל אחת שונה. חודש ראשון ממש קשה. כשהוא יעבור הכל יראה טוב יותר

כל גוף הוא אחר, כל לידה היא אחרת. תקשיבי לגוף שלך, הוא מבקש זמן מנוחה והחלמה. אל תסתכלי איך אחרות ואל תקשיבי למה שהסביבה אומרת. לאט לאט בקצב שלך את תתחזקי ותחזרי לתפקוד. אני בשבועים הראשונים אחרי הלידה רק שכבתי/ישבתי במיטה. תאמיני לי שזה הכי טוב לגוף.

כל אחת זה משהו אחר. אני אחרי לידה ראשונה הייתי כאובה וכל תזוזה כאבה לי לעומתה לידה שינה לא הרגשתי שילדתי בכלל. שניה אחרי הלידה יכולתי לעשות הכל אפילו לא לבשתי פיגמה של בית חולים ישר בגדים התאפרתי וכו