מיואשת מבת השנתיים+ שלי. כל הרדמה לוקחת שעות שבהן היא משחקת ומפעילה אותי בלי סוף. היא נכנסת למיטה עייפה, מסופקת מזמן איכות, שבעה, נקייה. פשוט לא מסוגלת יותר. כל הרדמה זה מאבק. בא לי להיעלם אבל באמת...

בנות תינוקי בן 5 חודשים עוד שבוע וחצי רוצה להתחיל היום טעימות הוא אכל ב11 (הנקה) מתי אפשר לתת לו? ובמה להתחיל אפשר גזר?

מאוכזבת מבעלי ברמות. הוא כל כך רצה שנביא ילדים, וכל כך חלם על בת... אבל בפועל הבת שלי בת 4 חודשים והוא לא מתחבר אליה... יותר מזה הוא אפילו לא מנסה.... אם לא ישים אותה בידיים שלו ולא אגיד לו שיחזיק ...

אשמח לעזרה מישהי שעשתה שימור דם תבורי במי בחרתן שיבא או הדסה ולמה?

הייתם חיים עם אמא שנעלבת מכל דבר או מנתקים קשר? כל דבר אני מתכוונת גם הדבר שהכי לא פוגע שיש אתמול בערב היא החזיקה את הבן שלי והוא בכה (עשה חיסון של חודש) בשעה 20:00 אמרה לי למה אני לא מביאה לו לאכו...

חח זה רק אותי מצחיק?יש מצב שהוא שתול של ההפקה ליצור קצת אקשן?אחרת מה הוא עד כדי כך אובססיבי למטבח ?

צירים במוניטור שזה עולה ל40 נגיד זה נחשב גבוה ? יודעת שלא לידה ומה הדופק התקין?