סיפור הלידה שלי... במהלך החודשים האחרונים של ההריון בכל הסקירות נראה עובר גדול יחסית עם היקף ראש גדול. החל משבוע 40 הגעתי לביקורת הריון עודף במרפאה, כאשר בשבוע 40+3 בביקורת לא נצפו תנועות במוניטור ובאולטרסאונד ולכן הרופא הזמין לי מיד אמבולנס לבית החולים. שם עשו מוניטור, ולאחר מכן אולטרסאונד שבו רק אחרי שהשתמשו בויברטור התינוק התעורר והראה תנועות. הוצע לי להישאר לזירוז בגלל שהייתי אחרי המשוער והערכות המשקל היו באיזור ה3.5 ק''ג. יש לציין שלא היה כיוון להתחלה של לידה, לא פתיחה ולא צירים. התחילו בטבליה, אח''כ בלון, וכשהבלון נפל בפתיחה 3.7 העבירו אותי לחדר לידה והתחילו פיטוצין במקביל לאפידורל. זה היה במהלך הלילה ולקראת הצהריים של יום אחרי כבר הייתה פתיחה עשר, וצוואר מחוק 9.5. הצוואר נשאר באותו מצב כמה שעות טובות, בהן ניסינו שינויי תנוחות ספינינג בייבי, דיקור, רפסולוגיה וגם קצת לחיצות. בלחיצות ראו את הראש מתקדם אך חוזר אחורה ואז הציעו שנעבור לקיסרי. אחרי הקיסרי נאמר לי שחבל הטבור הסתובב סביב צווארו של התינוק, ובנוסף שלא ירד טוב בתעלה ולכן התקשו להוציא אותו והשתמשו גם בואקום במהלך הניתוח. ולמה אני משתפת את כל זה? לא כדי להלחיץ אף אחת! כי כל מהלך הלידה שלי היה ההפך ממה שקיוויתי, ציפיתי או פיללתי, וגם ההפך מכל ההכנות שמלמדים בהכנות ללידה. כמובן שתכננתי כמו כולן להגיע בשלב כמה שיותר מתקדם, להימנע מהתערבויות ולקוות שלא יהיו תפרים. בסוף הכל השתבש. אבל בסופו של דבר קרה פה נס! היה פה עובר שהיה במצוקה ואם הייתי ממתינה ללידה באופן טבעי כמו שדימיינתי מי יודע איפה היינו היום. המנתח אמר לי אחרי הניתוח שגם אם הייתי לוחצת שבוע התינוק לא היה יוצא לבד. אז בנות, בבקשה אל תבואו מקובעות אני לא אומרת להסכים לכל דבר שמציעים, כי גם אני מתחרטת קצת וחושבת אולי זה שהיו ככ הרבה התערבויות גרם ללידה ככ להתעכב, אבל תבואו עם ראש פתוח ותדעו שלפעמים זה לא בידיים שלנו לאן זה יוביל... בע"ה לידה קלה לכולן 🙏🙏🙏

וואו איזה סיפור. הכי חשוב יקירה שיצאת עם עובר בריא , שהלידה עברה בשלום ושאתם בסדר. תנוחי, תאגרי כוחות ובהצלחה בהורות ובחיים החדשים לשניכם . הרבה נחת. 🍼🐣🌷

וואו לא סתם אומרים לידה זה נס מזל טוב ובשעה טובה גדלי אותו בנחת ואהבה 💜

עשית לי חשק ללכת לבית חולים סתם לבדוק שהכל בסדר

אני אשתף שזירוז פעל עליי טוב ממש ילדתי בשבוע 41+5 באמת עד השבוע הזה לא הסכמתי וברגע שהרופא אמר יש סיכון אם תמשיכי לסחוב מייד עשיתי גם כן נס בפני עצמו כי לא על כולן עובד זירוז..... לכן אני חושבת שכבר יש סיכון לא מחכים לכלופ

וילדתי 3895 ב"ה

עדי בע"ה הכל בסדר , למה את חוששת שלא?

בשעה טובה! תודה להשם שאת והתינוק בסדר שתרוו ממנו נחת ושמחה

אנונימית פשוט הסיפורים האלה מלחיצים.. אני מפחדת מניתוח אבל לא מהלידה עצמה. את הלידה הקודמת שלי עברתי ברוגע ובלי לחץ אבל מאז שמעתי המון סיפורים והפכתי לפחדנית

ברוך השם שיצאתם בריאים ושלמים בשעה טובה תגדלו אותו בנחת❤️

את כלכך צודקת !! וואו שמחה שהכל עבר בשלום