טרסמטר שלישיי אני תוהה לעצמי למה התרחקתי כל כך בחודשיים האחרונים מכל החברים ויש לי חוסר עניין מטורף... שאפילו סבלנות לדבר אין לי... ועכשו חודש תשיעי בכלל המצב חמור אני ממש נמנעת ממצבים חברתיים כי מפלס הסבלנות שלי במצב רע מאוד חח מי איתי??

הגיוני כי המחשבות שלך במקום אחר עכשיו אבל לדעתי כן שווה לעשות את המאמץ בכל זאת כי אחרי הלידה ייתכן שחיי חברה יעזרו לך לשמור על שגרה שפויה

טבעי מאוד. המוח מאוד מרוכז בהריון כרגע והגוף מותש והורמונלי. אני בהריון לא הרגשתי חברותית בכלל אלא רציתי להסתגר ולקנן . לא הרגשתי יפה ולא היו לי אנרגיות לאף אחד. זה יחלוף

זה בדיוק מה שקורה לי... מה גם שבשבוע 28 גילו לי את הסכרת הריון ומאז יש לי ממש נטיה להתבודד... אז עוד אם לפני מצאתי עניין ברק לשבת עם חברה גם זה לא קיים... 😓

מזדהה. בחודשיים האחרונים החשק שלי לדבר עם אנשים ירד משמעותית במיוחד כשהלידה עוד שניה בפתח, אבל הקשרים האלה בסופו של יום חשובים וכן צריך לתת מאמץ

ים הייתי ככה כל ההריון😂 לא היה לי חשק לדבר עם אף אחד לא לענות להודעות לא לראות חברים את עוברת תהליך קורה משהו בתוך הגוף שלך וכל אחת מקבלת את זה ועוברת את זה שונה הכל בסדר תודה להשם בידיים מלאות ולידה קלה✋🏻✋🏻

הודיה ואחרי הלידה חזרת לעצמך?

ברור , אחרי הלידה הכל עובר הכאבים התסמינים החוסר סבלנות העצבים הכל עובר בשניה , אל תשקעי לתוך זה תני לעצמך להיות בתוך התהליך ולזרום הכל יבוא לך טבעי

אניייייייי!!!

הכי. טבעי. בעולם. אנחנו עסוקות בלהביא חיים לעולם… ובליצור בית.

מזדהה ממש! למרות שאני טרימסטר ראשון, כבר מההתחלה הבחילות העייפות עושים אותי ממש חסרת סבלנות וגם כשאני מרגישה קצת יותר טוב פשוט לא מתחשק לי לראות אנשים… שלא נדבר על העבודה בכלל, שם אני בכלל קצרה חחחח