בנותתת פליז אשמח לעצה שלכן אני לא יודעת מה לעשות !!! תינוקת בת שנה וחצי מרביצה בגן , בגן משחקים, ובבית !!! אני אומרת לה שאסור להרביץ ולעשות טובה וכשהיא עושה טובה אני מחזקת אותה בהתנהגות טובה! אבל זה לא באמת עוזר והיא ממשיכה להרביץ (יש אח חדש בבית אבל גם לפני שילדתי היא הרביצה, לדעתי זה פשוט החמיר) איך אפשר לעזור לה ולגרום לה להפסיק להרביץ???

עצה שאצלי זה עזר ברגע שהיא מרביצה בבית חבקי אותה חזק חזק חזק ואל תעזבי גם אם היא מתנגדת.. הרי זה נובע מאיפשהו. ושאת מחבקת אותה חזק תגידי לה שאת אוהבת אותה ואת מבינה שקשה לה או כואב לה ושאת שם בשבילה.. אל תדברי איתה על אסור ומותר כי היא כבר שמעה את זה אלף פעם שאסור להרביץ. פשוט כנסי לעולם שלה להרגשה שלה שאת שם בשבילה ואת מבינה אותה. אל תדברי איתה על המעשה עצמו כי המעשה זה רק תוצאה למשו שעובר עליה. שדרי לה המון חום המון אהבה אל תדברי על הסיטואציה פשוט תעטפי אותה.. לי זה עזר עם הבן שלי ותוך תקופה זה עבר לו

תחשבי שהיא רוצה להביע את עצמה וכנראה לא יודעת איך. פשוט תשדרי לה שאת שם בתור אימא שלה לא משנה איך היא מתנהגת..

הייתי במצבך עם הבן שלי, ממש הייתי חוששת לקחת אותו למקומות עם ילדים. בסופו של דבר זה עבר אחרי מספר חודשים. אצלו הרגשתי שזה נבע מכך שהוא לא הצליח לבטא את עצמו, ניסיתי לתת שמות למה שהוא מרגיש… למשל- אם לקחו לו משהו והוא היה רוצה להרביץ אז הייתי אומרת לו ״אני יודעת שאתה כועס שלקחו לך, בוא נבקש ביחד שיחזירו לך״ הרבה סבלנות, אהבה והכלה! זה לא אומר כלום על הילד ועל האופי שלו ❤️

בול מה שמאיה חן אמרה להגיד אסור מאבד את המשמעות שלו להגיד מה כן אפשר במקום, להסביר שזה לא נעים למי שמקבל את המכות וכמובןןןןן מה שמאיה חן אמרה זה נובע ממשהו פנימי יותר וחום וחיבוק יעזרו מאוד

זה נכון מצד אחד ללמד מה כן עושים, במיוחד להתייחס למה שהיא מרגישה (נניח, לומר לה שאת מבינה שהיא כועסת ומותר לצעוק אבל אסור להרביץ, או שאת מבינה שהיא רוצה לשחק עם הילדה הזו ושהיא יכולה פשוט לשתתף במשחק ולא צריך להרביץ, מה שמתאים). מצד שני, את גם צריכה להציב לה גבולות ברורים, והגבולות האלו צריכים השלכות. אם למשל היא מרביצה בגינה, ואחרי שהערת פעם אחת היא לא הקשיבה - אם היא לא יכולה עכשיו לשחק בגינה בלי להרביץ, היא לא תשחק בגינה. נחזור בפעם אחרת כשתצליחי לשחק בלי להרביץ - ופשוט לקחת הביתה. תהיה סצינה פעם אחת או פעמיים והיא תלמד. אם זה בבית, תתרחקי. הדבר היחיד שעזר לי עם הבן שלי היה או לתמלל אותו (למשל לפעמים כשהוא היה מאוד אוהב היה פתאום נושך, ולאט לאט למדנו איך לנשק), או פשוט להראות לו שזה לא נעים. לא היתה משמעות למילים האלו עד שלא אמרתי לו שעכשיו הוא מכאיב לי וזהצלא נעים לי להיות לידו, והתרחקתי לדקה. השלכות, כאלו שיהיו אמיתיות ומשמעותיות בחיים (אני לא אאפשר לך להרביץ, או אם את מרביצה לא ירצו לשחק איתך). ולאט לאט, לא בכעס אלא באהבה, בנועם ובסבלנות גדולה ♥️

איזה אלופות אתן!!! תודה רבה על העצות!!

היי אנונימית, אני חווה עם הבת שלי את אותו הדבר. האם השתפר?

היי לילו האמת שכן. במקום להגיד אסור להרביץ ובמקום לכעוס ירדתי לגובה העיניים ובכל פעם שהרביצה אמרתי לה תעשי טובה, בצורה נעימה ובשלווה.

תודה רבה מאמי, שמחה לשמוע!❤️❤️❤️

בהצלחה . גם התקופה הזו תעבור סבלנות וזהו 💓