בנות שעברו לידה ללא אפידורל אשמח לסיפורי לידה ! ❤️

גם אני😍

גם אני אשמח ❤️

עוקבת

עוקבת

אתם לא תשמחו לשמוע:)

אני ילדתי לידה שלישית ורביעית ללא אפידורל וזה סבילל ממש. במיוחד שיש מיילדת טובה

אנונימי 🤣 עלי לא השפיע האפידורל אז נאלצתי להיות 24 שעות עם פיטוצין בלי אפידורל היה מקסים, נגמר בקיסרי עקב פתיחה שלא התקדמה

עוקבת

עוקבת

.

הלידה הראשונה שלי הייתה ללא אפידורל ושעווותתת, לא רציתי לקחת בגלל שפחדתי מתופעות לוואי. יכולה להגיד לך שעכשיו אני לא יודעת אם אלחם לא לקחת אפידורל כי זה כאבים לא מהעולם הזה…את רק מתחננת שמישהו יעזור לך עם הכאב

אוייי כתבתי מלא ונמחק לי חצי 😂 זו פעם ראשונה שכותבת אז זה יהיה חפירה חחח.. הלידה הראשונה היתה ללא אפידורל מבחירה שלי, והכל היה סבבה עד שנגמרה בוואקום ללא אפידורל והיה סיוט. בלידה השניה לקחתי איתי דולה מושלמת שגם עזרה לי עם עיבוד חוויית לידה מהלידה הקודמת. הגעתי בשבוע 40 בדיוק לביקורת, ובגלל חשד להאטות בדופק הציעו לי זירוז. נכנסתי נורא ללחץ כי לא הייתי מוכנה לזה שעכשיו לידה, התחלתי לבכות, והרופאות המקסימות הרגיעו אותי ואמרו שהמוניטור ממש בסדר, שאם ארצה לחתום וויתור על זירוז הן יצטרכו לכתוב לי מכתב עם מלא מילים מפחידות אבל זה הניסוח שמחייב אותן, ןבגדול שזה ממש זה תלוי בי. מפה לשם הרופא (הלא כל כך נחמד) הציעל לעשות בדיקת פתיחה כדי לראות בכלל איזה זירוז מציעים לי. עשו לי בדיקה ואז שאלו "את בטוחה שאת לא מרגישה צירים? כי את עם פתיחה 4 ו-90% מחיקה" 😂 וואי ברוך השםםםם לא הרגשתי כלום עד אז! אמרתי להם טוב, אז אני מסרבת לזירוז, אני אלך הביתה ולפי צה שאתם מתארים אני אחזור בערב עם צירי לידה חחחח איך שסיימתי לחתום על שחרור, התחילו לי צירים 😂 התקשרתי לדולה שלי כי התלבטתי אם ללכת להעביר אותם בבית בינתיים או להשאר, והיא בגדול אמרה חמודה שלי, עם פתיחה 4 ומחיקה 90% את לא הולכת לשום מקום חחחח.. האחיות שאלו אותי אם הכל בסדר ולמה עודתלא הלכתי, ובתכלס הייתי ממש מבולבלת ולחוצה ולא ידעתי מה לעשות. האחות האחראית (מבוגרת, חמודה ממש) אמרה לי בואי, נבטל לך את השחרור, לכי לעשות סיבוב למטה חצי שעה, תחזרי, נבדוק אותך ונחליט מה עושים. עד שהספקתי לרדת במעלית ולצאת לסיבוב עם בעלי, התחילו לי צירים מטורפים!!! בשעה 15:30 שלחתי הודעה לאמא שלי "אני נשארת", התקשרתי לדולה שתבוא, בעלי הלך להביא את התיק לידה מהאוטו, חיבק אותי ועלינו חזרה. התחלתי נשימות שלמדתי להתמודדות עם הצירים, ועד שלקחו לי בדיקות דם הדולה המושלמתתתת שלי הגיעה! ראתה שאני בלחץ, חיבקה אותי חזק, הסתכלה לי בעיניים, שאלה איך אני ואמרה לי "את עושה את זה." כמעט התחלתי לבכות. היא בינתיים עשתה לי עיסויים ופינו לי זריז חדר לידה כי ראו שזה מתקדם מהר ופתאומי. הגענו לחדר הלידה, שם פגשתי את המיילדת המדהימה שליוותה אותי ונתתי לה מכתב שכתבתי, שריכז את החששות שלי, שאני שמחה ללדת בשיתןף פעולה איתה וכיצד היא יכולה לעזור לי הכי טוב. היא היתה מקסימה ממש, וחיברה אותי למוניטור נייד בינתיים, ושלחו אותי למקלחת עם המוניטור ולבדוק פתיחה אחרי כן. במקלחת הדולה שלי הביאה שמנים בריחות מדהימים, המשכתי נשימות ותנועה והיא עשתה לי עיסויים בגב בזרם המים שעזרו ממש, אבל הצירים נהיו מאוד חזקים וכבר ביקשתי אפידורל. היא אמרה שנצא מהמקלחת ונבדוק פתיחה. יצאנו, בדקו, פתיחה 10 - קדימה, יולדים 😂♥️ הביאו לי גז צחוק בינתיים שהיה נחמד אבל לא מאוד עזר חח.. האמת שמאוד פחדתי שגם היא תתקע כמו בלידה הקודמת, היה לי קשה לסמוך על הגוף שלי אבל ניסיתי לשחרר ולחשוב שאני יכולה גם ללדת בטוב כמו שהדולה שלי אמרה. נשמתי, לחצתי כמו שהיה נכון לי (עם נשימה עמוקה ו"ששששש..." ולרוב לא כמו לקקי כמו שאומרות המיילדות חח).. עזרו לי להסתדר בתנוחה שהיתה נוחה לי, ובאיזשהו שלב גם הבנתי שאני מפחדת מהכאב ומפחדת לתת לה לצאת (כי זה כואב) אז אני מתכווצת, וממש שני צירים לפני הסוף הצלחתי גם להרפות וממש בראש שלי הזמנתי אותה לצאת אליי ולחצתי. אחרי עוד 2-3 לחיצות היא כבר באה, ואני זוכרת את ההרגשה שהיא פתאום יצאה ובכתה וזה היה מדהים. המיילדת נתנה לי לגזור גם את חבל הטבור, ואני זוכרת

הגעתי למכסת המילים של פורטי 😂 אני זוכרת מה שהיא אמרה באותו הרגע - "להתנתק כדי להתחבר" וזה היה מרגש לאללה. כשנגמרה הלידה בדיוק נכנסה שבת, ובאה אחת הסניטריות עם עגלה עם נרות שבת למי שרוצה להדליק. היא פערה עיניים בהלם ושאלה אם זו לא אני שהיתה לפני שעתיים במיון 😂 ברוך השםםםםם תוך שעתיים וחצי מתחילת הצירים ילדתי!! והדלקתי נרות עם הילדה שלי בידיים, וזה היה מושלם ♥️ (היה לי רק תפר אחד קטן, קרע מהלידה הקודמת שנפתח וזהו ברוך השם)

אגב, גם זכרתי משהו שהמורה שלי ליוגה אמרה לי כל הזמן "כשיגידו לך 'תלחצי, תלחצי', תחשבי בלב שלך 'תרפי, תרפי", וזה היה היה נכון לי במודעות.

אני הייתי לפני ההיריון הראשון בקורס הכנה ללידה והמדריכה ממש עמדה על זה שעדיף בלי אפידורל.. כשהגעתי ללידה בידיעה שאפידורל לא יהיה פה..ואז הייתי בהלם מעוצמת הכאב, ראיתי כוכבים, נתתי כיף לשמיים וחזרתי חחח ואחרי כמה שעות נכנעתי, ביקשתי שייתנו לי את האפידורל הזה רק לא לסבול עוד.. משכו אותי ממש.. ועד שסופסוף הגיע הרופא והזריק לי כמה דק אחרי כבר הגעתי לפתיחה עשר וילדתי… בדיעבד כשסיפרתי לחברה ותיארתי לה מה היה היא אמרה לי שנראה לה שעבדו עליי… שלא הזריקו לי כלום.. אמרה שלא יכול להיות שעוד נתנו לי לקום אחרי הזריקה וכו׳ כבר לא ממש זוכרת מה היה בדיוק… בקיצור בלידה השנייה כבר הבנתי שאני מסוגלת בלי ופשוט בלעתי את הכאב ועברתי את זה כמו גדולה… עכשיו אני בהיריון שלישי ב״ה ולא מתכוונת לקחת גם הפעם בע״ה….

אני לקחתי אפידורל ויצא שלא השפיע עליי בכלל והרגשתי הכל .. אז כיאילו ילדתי בלי אפידורל זה נחשב? סבלתי מוות אין שניה שלא צרחתי בה את חיי..

אני יכולה לספר סיפורים שלמים על הלידות שלי בלי אפידורל חח אבל זה חופר 😂😂😂 לידה ראשונה קיסרי חירום לידה שניה טבעית לידה שלישית טבעית ובעזרת השם בקרוב מאוד לידה רביעית טבעית מאוד ממליצה על דולה, מאוד ממליצה על הספר לידה פעילה, הכנה ואמונה

בחיי לא מבינה את הקטע מזוכיזם

טלי, כל אחת ואיך שמתאים לה ללדת. וואלה לא מתאים לי להיות מרותקת למיטה במצב כזה. מרגיש לי ממש חוסר אונים ואני מעדיפה לספוג את הכאב, מה גם שיש לי גם ככה בעיות גב ואני לא מעוניינת במחטים בעמוד השדרה שלי, אז אמרתי לעצמי שאני עושה מאמץ לעבור את זה בלי אפידורל ושאם אני ממש ארגיש צורך אני אקח. את לא צריכה להבין. אני גם לא מבינה את המשיכה לכתחילה בלהיות במיטה בלי יכולת לזוז בסיטואציה רגישה כזו 🤷🏻‍♀️ בתיאוריה, מעדיפה כאב על פני חוסר אונים.

אותי מפחיד האפשרות לא להרגיש כלום בגוף, ובמקום לעזור ללידה זה פשוט תוקע אותה בהרבה מהמקרים. אז כן מחפשת סיפורים עם הפי אנד בשביל לחזק את עצמי :)