בנות תעזרו לי... שבוע 23 נהייתי כבדה עייפה עצלנית ומוזנחת ברמות, ברמות אבל! אני כל היום במיטה בלי סיבה מסויימת לא עושה עבודות הגשה לא לומדת למבחנים לא מנקה את הבית... אני בריאה והכל תקין אני פשוט אין לי כוח לקום לעשות את זה.. אני נראת על הפנים הבית נראה על הפנים העתיד שלי בלימודים יראה על הפנים אם לא אגיש עבודות.. יש לי המון המון עומס ואני בורחת ממנו כשאני פשוט שוכבת כל היום במיטה וסתם בטיקטוק. כועסת על עצמי מאוד.. כל לילה אני עושה רשימת מטרות ומטלות ועושה לוז למחר ואז המחר מגיע ואני לא קמה מהמיטה ואז שוב כל הלילה אני ערה מתמלאת מרץ ומוטיבציה וחוזר חלילה.. מרגישה שאני נרקבת

תנסי לקבוע לעצמך פרק זמן שאת עושה בו ותנוחי כמו שצריך לפני ואחרי בלי רגשות אשמה!!!! תהיי טובה עם עצמך, את מייצרת חיים וזה רצון השם. הוא רוצה שתנוחי אז הוא נותן לך עייפות

תעשי מה שבאמת נחוץ לך, תוותרי על מה שלא. גם לי לקח זמן לקבל את זה שאני לא נמרצת כמו שהייתי, שהבית לא פיקס ושיש לי שפם😀

איפה אני ואיפה שפם אני אפילו לא מסתרקת... צריכה להגיד תודה שמתקלחת בכלל

כל פעם מתבאסת על עצמי גם אפילו סתם לצאת עם חברה לקפה איפפ אני כאילו רוצה באמת רוצה ואז מגיע רגע האמת ואין לי כוח

מבינה אותך לגמרייי. למה שלא תעשי את המטלות והניקיונות בלילה אם שם את מלאת מרץ ומוטיבציה? לי הייתה תקופה שממש התהפכו לי הימים וכל עוד הייתי בתקופת מבחנים ובלי מחויבות בבקרים) זרמתי עם זה תקופה. שהמטלות יבוצעו תרגישי טוב יותר ותוכלי להפוך חזרה את את היום והלילה.

בלילה אני מלאת מרץץ כותבת מטלות ומטרות עם חצי עין פקוחה כי אני עייפה חחחחחח אם היית רואה איך אני רושמת לעצמי לוז עם עיניים נעצמות אבל מה? מלאת מוטיבציה

זה נורמלי!! מקווה שתהיי בטוב ותקבלי את זה. אני גם לא דיברתי עם חברות ולא יצאתי, בקושי פתחתי את הפה גם בבית. לא דיברתי אפילו עם בעלי. נחתי המון ונתתי לגוף את מה שהוא היה צריך. לפני ההיריון יכולתי להתקלח פעמיים ביום, עכשיו אני בקושי מתקלחת יום כן יום לא.

הכוחות יחזרו בסוף

עכשיו אני יודעת שיש לי כוחות לכך וכך שעות ואני לא דוחפת את עצמי מעבר לזה. אני יכולה גם לישון בלי סוף. אני הייתי בקושי ישנה לפני ההיריון

לא מדובר מספיק אבל לעיתים בגלל כל השינוים ההורמונלים יש דבר כזה דכאון בזמן ההריון.. אולי שווה לבדוק את הכיוון הזה ולראות במי ואיך אפשר להעזר בהצלחה

הריון זה דבר קשה הכאבים, השינויים הפיזים, העייפות דאגות למיניהם. יש נשים שעוברות ממש בקלות ויש כאלה שקשה להן מאוד.בסופו של דבר זאת טראומה לגוף וזה ממש טבעי להרגיש ככה עייפה ומותשת. הגוף מייצר בן אדם. אם את מרגישה בדיכאון אז באמת כדאי להתייעץ אצלי זה עייפות, אני ככה גמורה ללא כוחות בכלל לטפח את עצמי או את הבית חח