פריקה הבן זוג שלי כלכך חצוף שאין לתאר. הוא עובד, פיזי וקשה אבל אני מגדלת תאומות לבד ב90% מהזמן, טיפת חלב, האכלות, החלפות, מקלחות+כביסות, כלים ושאר מטלות הבית. כשאני ״מקטרת״ כדי לפרוק כמה שקשה לי לעיתים הוא מתעצבן ולא רןצה לשמוע, כשאני מבקשת עזרה אז הוא עונה לי ״אני עובד קשה/מה לא מגיע לי לבוא הביתה ולנוח? כל פעם שאני מגיע אני מוצא את עצמי עושה משהו בבית״ יש ימים שהוא מגיע מוקדם ויושב במרפסת בטענה שהוא עובד מהבית עושה שיחות וכו׳ יום אחד ראיתי שהוא משחק בטלפון באיזה משחק דבילי אז אמרתי לו אתה עובד או משחק? אז הוא אומר לי בין לבין אני משחק, הוא לפעמים שותה קפה עם פייסל שזה איזה 40-50 דקות בכיף אם לא יותר בצהריים ובערב שזה שוב נופל על האכלה, הוא עובד עם חומרים מסוכנים ובמקום להגיע להדליק דוד להתקלח מהר ולסייע לי הוא מסנן משפט כזה ״לא להתקרב אליי איתן אני עם חומרים מסוכנים״ וכרגיל אני שוב מאכילה ומחליפה טיטולים לבד ל2 בנות, יש לו ילדה מנישואים קודמים שהוא איתה 3 פעמים בשבוע זה כם זמן שבו אין עזרה כי הוא צריך להקדיש לה, הבעיה היא כשהוא מביא אותה לכאן הוא מביא לה 35858 פעילויות לעשות כי היא ילדה שמשתעממת אחרי מאית שניה מצעצוע/צביעה וכו׳ והם לא אוספים אחריהם (!) היא אוכלת וכל הבית אוכל איתה אפילט שקניתי לה פלייסמנט הוא כניראה ליופי 😩, כמובן שהוא לא מנקה אחריה ולא עושה כלים אם אני לא מעירה לו על זה. בשבוע האחרון ככל הניראה הן חוו איזו שהיא קפיצת גדילה ומצאתי את עצמי 3 לילות רצוף ערה בין 3-5 ללא דקת שינה בשעות הללו, ובימים האחרונים הרגשתי שאני מאבדת איזון ושיווי משקל, מרימה אותן ומתנדנדת בנוסף אני רגילה להניח אותן על יד שמאל ולהאכיל עם ימין מנסה הפוך אבל קצת מתקשה, אז כואב לי הרב בצד ימין (לא רק🥲) וזרוע שמאל ממש אבל עם זה אני מתמודדת איכשהו, קצת נלחצתי מעניין השיווי משקל וביקשתי ממנו אתמול שיהיה איתן בלילה כדי שאוכל לנוח מעט ולא אקרוס גם אם זה אומר שהוא לא יעבוד מחר(כאילו היום), הרי מישהו צריך לדאוג להן והמישהו הזה זו אני. קמתי ב6 להאכלות והוא לא הפסיק להתמרמר שהוא היה ער בלילה!!!! כמובן כשאני מנסה להעיר אותו בלילות כשאחת אוכלת ואחת צורחת בטירוף בקושי הוא קם וגם אם כן אז אני צריכה להחליף לה, להכין לה בקבוק ולהביא לו אותה, אז בשביל מה אני מבקשת ממך עזרה?! נמאס לי מגברים שרק יודעים להביא ילדים ולא מוכנים לסייע לאישה שלהם בתקופה כלכך קשה וזמנית ! כמובן שילד קטן צרות קטנות וילד גדול צרות גדולות אבל אני קורסת ואין לי עזרה😭

והשוס, שהוא אומר לי בואי נתחלף, תעבדי ואני אהיה בחופשת לידה חחחחחחחחחח

וואי נישמע ממש קשה. ניסיתי לקבל אולי עזרה? מהמשפחה או מהרווחה ? לא מגיע לך להתמודד עם הכל לבד. תנסי למצא עזרה

ניסית*

וואו וואוווו. אחותי איזה קשוח! אני לא מסכימה עם המשפט האחרון בקטע הזה, כשהם תינוקות יש גם אינטנסיביות אחרת - הכל את צריכה לעשות עבורן. כשהן יגדלו הן יאכלו לבד, יתקלחו לבד וכו'.. דבר אחד הוא שבעלך ממש צריך להתאפס ולהבין כמה את עושה! אולי הפתרוו הוא למצוא זמן, אפילו בסופ"ש, ולבקש ממנו לשמור על שתיהן בזמן שאת צריכה ללכת לאנשהו :) איכשהו לארגן סיטואציה שבה את לא בבית לכמה שעות, שיהיה חזק. הוא עובד פיזי? וואלה, גם את. ולגבי היום יום, אתם יכולים לשקול אולי להביא עזרה בתשלום? אפילו אם פעם פעמיים בשבוע מישהי תהיה איתך בשעות הערב להאכלות/מקלחות/הרדמות, זה ממש יעזור ולדעתי יאוורר את שניכם קצת.

לרווחה לא פניתי, אמא שלי עוזרת לי איתן בסופי שבןע בדרך כלל, באחד מסופי השבוע שהשארתי אותן אצלה ונחתי הוא אמר לי שאני ״מדירה״ את הבת שלו מהאחיות שלה.. איזה חצוף אין לתאר. מה אני עבד?! רובוט?! לא מגיע לי לנוח?!!??

יסמין, השארתי אותו בחמישי כשהלכתי לסופר קיבלתי הודעות שהילדות בקרחנות, מלא סימני שאלה, מתי את באה וכאלו, הוא אבא סבבה אבל אני לא סומכת עליו שהוא יסתדר לבד עם הבנות, הילדה צורחת והוא לא שומע ולא קם.. אני ממש מצטערת אבל לא סומכת עליו😩

לגבי האינטנסיביות הן פגות, בנות שלושה חודשים על הנייר אבל במתוקן שלהן 20 יום, יש לי עוד הרבה הרבה הרבה לעבור עד שיאכלו לבד וכו׳ אז אני חושבת על עצמי ואני לא חוזה לעצמי עתיד ורוד *כרגע* גזים קשים, בכי מטורף, נודניקיות בקפיצות גדילה.. מתקשה ממש

התפתחות של פגים היא מהתאריך המשוער של הלידה😢

וואו כמה חוסר התחשבות! את גיבורה! הוא צריך להבין שלא מביאים ילד רק כדי להשאיר אותו עם אמא שלו! הדבר הראשון שבעלי עושה כשהוא מגיע הביתה זה לשאול אותי איך עבר עליי היום ומה המשימות שנשארו כדי לסגור את הערב ואיך אנחנו מייעלים ביחד*** את הזמן. נשמע נורא. הוא צריך כאפת איפוס דחוף.

אמא של פלפלת מהמם… איזה כיף! 🥰 אני דיברתי, הסברתי לא עוזר, אולי מישהו מבחוץ היה יכול להעיר אותו אבל הבעיה כשתמיד אנחנו עם אנשים - המשפחה שלו/החברים שלו הוא פתאום רץ בכל בכי דואג, מחליף, מאכיל עושה הצגה שהוא מושלם וזה נכון לגבי הכל גם היחס אליי לפעמים, המשפחה שלו חושבת שהוא אלוהי ולא יודעים מה אני עוברת.. אז אני כבר לא מצפה שיגידו לו משהו😩

וואו זה קשה ממש! אני חושבת שאת צריכה להגיד לו שאו שהוא מתאפס על החיים שלו ומתחיל לעזור כשהוא מגיע הביתה או שאת מביאה עזרה בתשלום. אולי אם יכאב לו בכיס יזיז את עצמו

אמאלה הרגת אותי בא לי לחבק אותך ולסטור לו שיתעורר על החיים שלו את כלכך צודקת אי אפשר להסביר עד כמה 😳

אמרתי לו זה לא מזיז לו😩 מקווה שעוד מעט הן ישנו יותר בלילות ולא יקומו כל שעתיים וחצי 3 ויהיה יותר טוב.. מידי פעם ישנות 5 שעות 😁

אם זה לא מזיז לו תביאי עזרה בתשלום! את לא צריכה לשאת את כל זה לבד..גידול ילדים זו עבודה לשניים. ואם זה לא יהיה אבא שלהן אז שיהיה מישהי בתשלום, שתוריד ממך קצת

מצאתי לך את הפתרון האידיאלי.. את אומרת, כשיש מישהו בבית הוא מתנהג כאילו הוא אידיאלי, נכון? תדאגי שתמיד מישהו יגיע לבקר כשהוא נמצא וככה יאלץ לעזור בשם הרושם 😉 ובנימה רצינית יותר, שולחת לך חיבוק❤️ לא קל בכלל את מה שאת מתארת, אני אפילו מתקשה לחשוב על פתרון. יש סיכוי שהוא חושש להתקרב אליהן כרגע בגלל שהן פגות? אולי משהו פסיכולוגי.. איך הוא היה עם הבת הגדולה שלו כשנולדה? יש הרבה שאלות שאפשר לשאול על מנת לנסות להבין היכן הבעיה, אם קיים קושי כלשהו אולי צריך לעזור לו לתווך את הדברים. דבר אחד לא לא מקובל בעליל והוא היחס כלפייך. לא סביר בעיניי שתקבלי תשובות מהסוג שרשמת וחוסר אכפתיות ועל כך יש להעמיד אותו במקום בצורה ברורה ואסרטיבית, אל תדברי איתו מתוך המקום הזה שאת מסכנה וקשה לך כי זה לא יעזור, ככל הנראה אמפתיה אין לו כלפייך ולכן בצורה אסרטיבית וברורה תאמרי לו, אני מבינה שאתה עובד וקשה לך ויחד עם זה אני גם לא בפיקניק וכל המשתמע מכך ואני מצפה ממך שתעזור לי! אני לא מוכנה להתמודד לבד ולקרוס ולכן או שאנחנו עושים תוכנית ושיתוף פעולה או שנממן עזרה מבחוץ. אל תתני לו לגשת אלייך בזילזול, עשיתם ורציתם את הילדים ביחד ועם כל הכבוד לכך שהוא עובד, בוקר טוב אליהו זה חלק בלתי נפרד מלהיות אבא.

לגבי מה שכתבת לי, שהשארת אותו עם הילדות והוא מתחרפן, התגובה מצידך לא צריכה להיות מזועזעת. שדרי לו שזה רגיל. בואי, אם את לא היית מפרפרת כמו תותחית כל היום, גם איתך זה היה ככה, וזה בדיוק מה שצריך להכנס לו לראש - כמה עבודה זה וכמה את עושה בשביל שהן לא יהיו במצב הזה. תני לו הנחיות, וכשהוא מתקשר תשדרי רוגע ותגידי לו מה את היית עושה אם היית שם עכשיו לבד. קודם כל - בשביל ההבנה שלו איך זה ומה את חווה! אני מבינה שאת לא סומכת, אבל את גם לא יכולה מצד אחד לצפות ממנו לעזור ומצד שני גם לא לסמוך 🤷🏻‍♀️ את צריכה להחליט איפה את עומדת.. ולגמרי הייתי מביאה עזרה בתשלום אם יש לכם האפשרות.

אני לא אומרת לו שאני לא סומכת עליו אבל הוא אומר לי אתמול נגיד ״אני כבר לא שומע רעשים של בכי גדלתי עם 7 אחים אני רגיל ולא קם״ מה תגידי לאיש כזה? תסמכי עליו ותשאירי איתן ילדה בת 3 חודשים שתלויה בו?

ברור שכן, הוא אבא שלה ואני לא משאירה אותו איתה ישן, הוא ער והוא ישמע טוב טוב. גם בעלי פחות מתעורר מהבכי שלהם, הם לא 7 אחים והוא כמעט הכי קטן.. לא לוקחת את זה קשה, פשוט מעירה אותו כשצריכה. להגיד לך שהוא לא מתבכיין בבוקר שהוא גמור מעייפות? לגמרי כן, אבל פסדר, שיהיה חזק, גם אני גמורה.

זה לא שהוא אומר לך שהוא לא דואג להן ולא מפריע לו שהן בוכות.. עובדה שהתחרפן לך כשהן בכו איתו ולא ידע מה לעשות עם עצמו. אם זה לא היה מפריע לו זה לא היה מזיז לו גם.

נסי לדבר עם הרווחה אולי יסדרו לך מישהיא שתבוא לעזור . קוראים לאישה כזו סומכת. תנסי להשיג .

במיוחד אם את אמא לפגיות קטנות ועושה הכל לבד ובעלך לא תורם

גם אני אמא לפגית קטנה , בת שנה וחצי